משנה כלים פרק י״ג משנה א׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַסַּיִף, וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר וְזוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחֱלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, הַסָּמוּךְ לַיָּד, טָמֵא. וְהַסָּמוּךְ לָרֹאשׁ, טָהוֹר. מִסְפֶּרֶת שֶׁנֶּחְלְקָה לִשְׁנַיִם, רַבִּי יְהוּדָה מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הסייף והסכין והפגיון. סכין שיש לו שני, פיות קרוי פגיון:

מגל יד. מגל חלק עשוי לשבר עצמות ולחתוך עצים:

מגל קציר. מלא פגימות ותלמים:

השחור. הם מספריים קטנים שמגלחין בהם. ונקראים שחור לפי שהם משירין את השער, דמשירין ומשחירין חד הוא, והכי אמרינן בפרק משילין פירות [ביצה לה] מאן דתני משחילין לא משתבש. ויש מפרשים, השחור, תער:

והזוג של ספרים. מספריים גדולים מן השחור:

שנחלקו. שהן של חוליות ומפרקים אותן זה מזה. וכן התער יש שאין בית יד שלו מחובר, ומפרקין אותו:

הסמוך ליד. חזי למלאכה טפי. אבל הסמוך לראש, ירא שמא יחתוך ידו. ואין הלכה כר׳ יוסי:

מספורת שנחלקה. הם מספריים של נשים, וכשנחלקה אכתי כל חד חזי לחתוך:

וחכמים מטהרין. כיון שנשברה. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ג משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

פגיון. סכין מעוות דומה למגל קטן ישתמשו בו התגרים והסופרים: מגל יד. ומגל קטן יקיימו אותו לצרכי הבתים: והשחור. מספרים קטנים. וזוג של ספרים מספרי הספרים בעלי ההקזה והוא גדול עגול הקצוות: ומספורת. הברזל אשר יגלחו בו השיער איך שיהיה תמונתו נקראת מפעלתו על שם הגלוח תספורת תרגום ויגלח וספר ואין הלכה לא כר' יוסי ולא כר' יהודה:

תוספות יום טוב

הסייף. תליך וקשתך. מתרגמינן סייפך וקשתך. הר"ש:

והשחור. כתב הר"ב. [*והכי אמרי' כו' משחילין כו'. איברא דהכי איתא התם. ומייתי לה מדתנן השחול והכסול כו' בפ"ו דבכורות מ"ז. אבל הר"ש הביא הא דאמרינן התם. מאן דתני משחירין לא משתבש. והוא הנכון דמייתי לה ממתני' דהכא השחור וכו' ומ"ש הר"ב] י"מ תער. כ"פ רש"י רפ"ה דביצה. וטעמיה נמי משום דמשחיר השער. ומ"ש הר"ב שאין בית יד שלו מחובר כו'. כ"כ התוס' שם בשם הקונטרס. והקשו דבית יד למאי חזי לעצמו. ומפרשי' דשחור. היינו מספרים קטנים וכו':

שנחלקו. כולה פרקין מיירי בשבר שישבר בו הכלי ולא יקבל טומאה. או יטהר מטומאתו. כך הבינותי מהרמב"ם רפי"א מה"כ [הלכה ח]. ועיין בפי' הר"ב ר"פ דלקמן. ומ"ב:

הסמוך ליד טמא וכו'. פי' הר"ב דחזי למלאכה טפי. אבל הסמוך לראש כו'. כ"כ הר"ש. ואין תמונת אלו המספרים ידוע ומובן אצלי:

מספרת. והר"ב העתיק מספורת. וכן העתיק הר"ש. אבל הרמב"ם העתיקה בפירושו כגי' הספר. אך בחבורו פי"א מה"כ [הלכה ט] העתיק מספרים:

מספרת שנחלקה כו'. לשון הר"ב הם מספרים של נשים. טס של ברזל ארוך וכפוף לאמצעיתו. ובשני ראשים כאורך שני סכינים וכשנחלקה אכתי. וכו' הר"ש:

תפארת ישראל – יכין

והפגיון סכין פיפיות דאלך בל"א:

מגל יד האנדזיכעל שקוצרין בו תבואה. ופיו חלק:

ומגל קציר זענזע בל"א שקוצרין בו תבואה. ופיו מלא פגימות כמגירה:

והשחור תער שמשיר בו השער:

וזוג של ספרים מספרים לגלח בו השער והוא מחובר מב' סכינים. ולכן נקרא זוג:

הרי אלו טמאין דכל כלים הנ"ל כשנחלקו לב' כל חלק וחלק חזי למלאכת הכלי בתחלה. אף שרק מדוחק חזי קצת. ולהכי אם טמאין הן לא נטהרו בשבירתן. ובטהורין עדיין מק"ט להבא:

רבי יוסי אומר הסמוך ליד אותו חלק שנשאר בו מקום האחיזה:

טהור דאותו חלק לא חזי לתשמישו. מדירא שיחתוך בידו כשיאחזנו. ולת"ק יכול לכרוך דבר עפ"י החידוד במקום שיאחזנו:

מספרת הוא כמין סכין כפוף כל כך עד שיכול להגיע חדודו של כל חלק שבו נגד חדודו של חלק האחר. ועי"ז אפשר לחתוך דבר שבין ב' חדודים לשנים. ככל הנחתך במספרים. ומצוי אצלינו ג"כ כלי כזה לגזוז צמר הכבשים:

רבי יהודה מטמא מדהן השתא כב' סכינים. וכ"א ראוי לתשמיש:

וחכמים מטהרין דמספרת כזו בל"ז אינה חדה כל כך. רק אעפ"כ כשהיא שלימה חותכת ע"י ההידוק של חידודי ב' החלקים שדוחקים זע"ז. ובנחלקה לא חזי כל א' לחתוך רק ע"י דחק מאד:

מלאכת שלמה

הסייף וכו'. מימרא בפלוגתא דר' יוחנן ור"ש בן לקיש פ' הפועלים דף פ"ד מאימתי גמר מלאכתם לקבל טומאה ר' יוחנן אמר משיצרפם בכבשן ריש לקיש אמר משיצחצחם במים:

פיגיון. פי' הרמב"ם ז"ל הוא סכין עקום כמין מגל קטן תופשין אותו הסוחרים והסופרים בקסתותיהם:

בפי' ר"ע ז"ל. וכן התער יש שאין בית יד שלו מחובר וכו' אמר המלקט פי' למאן דמפרש דשחור היינו תער:

מספרת. ר"ע ז"ל תפס פי' הר"ש ז"ל כמו שאעתיק אבל הרמב"ם ז"ל פירש חתיכת ברזל שמגלחין בה השיער באיזו צורה שתהיה ונקראת ע"ש פעולתה תרגום וגלח ויספר. והרא"ש ז"ל פי' מספרת הוא ברזל ארוך וכופפים אותו לאמצעיתו ובשני ראשיו כמין שני סכינים ע"כ וכן הוא ג"כ בפי' הר"ש ז"ל. וז"ל ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל מספרת ואינה של חוליות ודו"ק ע"כ. ובתוס' שבת פ"ד דף מ"ח משמע התם דהאי מספרת מיירי כשאינה של פרקים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י״ג משנה א׳?

משנה כלים פרק י״ג משנה א׳ פותחת במילים ״הסיף והסכין והפגיון והרמח מגל יד ומגל קציר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ג משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ג?

בפרק י״ג של מסכת כלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)