משנה הוריות פרק ג׳ משנה ח׳

כהן קודם ללוי וכו': דע שאמרו רז"ל החכם קודם למלך ומלך לכהן גדול וכ"ג לנביא וזה יש בו תנאים הרבה וזה שטעם קדימת חכם למלך אינו אלא באמונה בלבד לפי שהחכם תועלתו לאומה גדולה מאד אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך שום דבר ואף על פי שהוא ע"ה שנאמר שום תשים עליך מלך וכמו כן כ"ג קודם לנביא כשהוא שוה לו בחכמה אבל כשיש יתרון בחכמה החכם קודם וסדר קדימת האנשים במעלות כשהן שוין בחכמה ובמעשים כמו שאומר לך משוח בשמן המשחה קודם למרובה בגדים ומרובה בגדים קודם למשוח שעבר מחמת קריו ומשוח שעבר מחמת קריו קודם למשוח שעבר מחמת מומו ומשוח שעבר מחמת מומו קודם למשוח מלחמה ומשוח מלחמה לסגן וסגן לאמרכל ואמרכל לגזבר וגזבר לראש משמר וראש משמר לראש בית אב וראש בית אב [קודם] לכהן הדיוט וכהן הדיוט ללוי ולוי לישראל וישראל [קודם] לחלל לפי שבת חלל פסולה לכהונה ובת ישראל כשרה לכהונה כמו שנתבאר בקידושין וחלל קודם לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר לפי שהממזר ודאי והאחרים ספק וממזר קודם לנתין לפי שהממזר מזרע ישראל מטפה כשרה ונתין קודם לגר לפי שהנתין גדל עם ישראל בקדושה מה שלא עשה כן הגר וגר שמותר לבא בקהל לאלתר קודם למצרי ואדומי ומצרי ואדומי קודמים לעמוני ומואבי ועמוני ומואבי קודמים לעבד משוחרר לפי שעבד משוחרר ארור ר"ל ממה שכתוב בתורה ארור כנען ואמרו בכ"ג ע"ה כמו שבארנו בראשון ממסכת כפורים כשכ"ג מעט בחכמה והממזר יותר גדול בחכמה שהממזר באשר הוא גדול ממנו בחכמה קודם לכ"ג ע"ה לפי שנאמר [משלי ג] יקרה היא מפנינים יקרה היא מכ"ג שמשמש לפני ולפנים: סליק פירוש המשניות להרמב"ם ז"ל ממסכת הוריות *) נשלם פי' משניות מסדר נזיקין שחבר מרנא ורבנא רבינו משה בר הרב הגדול רבינו מיימון זכר צדיק וקדוש לברכה והעתקתיה מלשון הגרי אל הלשון הקדש אני שלמה בר יוסי נ״ע בן יעקב וסיימתי העתקה בשלשה ימים לירח כסליו שנת חמשת אלפים ושמונה וחמשים לבריאת עולם במדינת סרקסט"ה י״א ממלכות ארגון תהלות ותושבחות לאל אלהי הרוחות אשר שת חכמה בטוחות ולמד דעת לישראל ארחות להפוך ללעגי לשון שפה ברורה ודברי צחות כן יזכנו לחזות בימינו נעימות ולשבוע מזיו פניו שובע שמחות ויתקיים בימינו ובין כל ישראל חברים מקרא שכתוב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד. אמן ואמן: *) [כ"ה במשניות דפוס נאפולי שנדפס לראשונה בשנת רנ"ב וכ"ה במשניות ד"ו משנת ש"ו.]

כהן קודם לוי. גמ'. שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים. [ד"ה א' כ"ג י"ג]. ועיין מ"ש הר"ב במ"ח פ"ה דגיטין. והרמב"ם בפירושו מנה עוד מעלות. ע"ש. ובחבורו סוף פ"ד מהלכות כלי המקדש:

ישראל לממזר. והרמב"ם בפירושו. וכן בחבורו סוף פרק ח' מהלכות מתנות עניים כתב ישראל לחלל. דבת חלל פסולה לכהונה. וחלל לשתוקי. ושתוקי לאסופי. ואסופי לממזר. שהממזר ודאי והאחרים ספק.

וממזר לנתין. כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו'. גמ'. ואפי' ממזרת שילדה מעובד כוכבים ועבד שהולד ממזר כדמוכח ממתנו' דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם פט"ו מה' אסורי ביאה. וטור א"ה סי' ד'. מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם. דהא אמרי' בסוף פ' המפלת (נדה דף ל"א) ג' שותפין באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':

גר קודם לעבד. פי' הר"ב זה לא היה בכלל ארור וזה היה בכלל ארור גמ'. וכתב הרמב"ם ר"ל ממה שכתוב בתורה ארור כנען. ועיין מ"ש בשם רש"י רש מתני' ג' פ"ק דקדושין:

וכהן גדול עם הארץ. בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים והכהן הגדול [מאחיו] שיהא גדול בחכמה וכו' כמ"ש פ"ב משנה ה'. כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא:

קודם לכהן גדול עם הארץ. ועיין בפירוש הר"ב במ"ח פ"ה דגטין.

סליק לה מסכת הוריות וכולה סדר נזיקין בסייעתא דשמיא אנא מהודה לעתיקא דעתיקין. שזיכני להשלים סדר נזיקין. ובכן מיסוד נבוני לחשים. הנני יוסף גם בסדר קדשים.

כהן קודם ללוי לכל דבר של רווח או של כבוד:

ישראל לממזר לאו דוקא לממזר, אלא אפילו לחלל, ישראל קדים. דישראל מיוחס טפי, דהרי בת חלל פסולה לכהונה [וכן כ' הרמב"ם פ"ח ממתנת עניים, וסיים דחלל קודם לשתוקי, ושתוקי לאסופי, ואסופי לממזר, שהממזר ודאי פסול, והאחריס ספק]:

וממזר לנתין הן הגבעונים שהטעו את יהושע. שנקראו נתינים, ע"ש שנתנן יהושע לחוטבי עצים ושואבי מים. וזרעם פסול לקהל, לרמב"ם [פי"ב מא"ב] מדרבנן, ולרמב"ן ורשב"א ותוס' ריש אלו נערות, אפילו כשנתגיירו אסורים בחיתון מדאורייתא, ורק בנים שנולדו להן אחר שנתגיירו, אסורים מדרבנן [עי' אה"ע סי' ד']. ולהכי ממזר קדים להם, דאפילו ממזרת שילדה בן מנכרי ועבד, עכ"פ יש בהבן קצת מזרע ישראל משא"כ גר [אבל ישראלית אפילו נשואה שנבעלה מנכרי, אין הולד ממזר, רק פגום לכהונה [כאה"ע ד' סי"ט]:

ונתין לגר דנתין היה הורתו ולידתו בקדושה, משא"כ גר:

וגר לעבד משוחרר דעבד הוא מזרע כנען, דכתיב גביה ארור כנען, משא"כ גר.

וכהן גדול עם הארץ בבית שני היו ממנין לפעמים כה"ג עם הארץ, ע"י ממון שנתן למלכות, ונתמנו בעל כרחן של צבור [כיבמות דס"א א'. ועי' תוס' ב"ב דכ"א א']. ולכה"ג כזה ממזר תלמיד חכם קודם, דכתיב יקרה היא מפנינים, ר"ל יקרה היא התורה מכה"ג שאין לו חשיבות אחר רק שנכנס לפני ולפנים. ועכשו נוהגין שאפילו כהן ע"ה קדים לת"ח, לענין לקרותו לתורה תחלה [א"ח קל"ה ס"ד]. וג"ל עוד מדנקט רק ממזר, משמע דהא נתין גר ועבד אף שהן (לבד) ת"ח, כה"ג קדים להו, מדהוא (לבד) זרע ישראל:

כהן קודם ללוי שנאמר בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן (להקריב) [להקדישו] קדש קדשים אלמא כהן עדיף מלוי. והרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה מנה עוד מעלות ומדרגות אחרות ע"ש:

וממזר לנתין כתב הר"ב זה בא מטפה כשרה וכו' גמרא:

ואפילו ממזרת שילדה מעו"ג ועבד שהילד ממזר כדמוכח ממתניתין דספ"ג דקדושין וכ"כ הרמב"ם ז"ל פט"ו מהא"ב וטור אבן העזר סימן ד' מ"מ יש בו מקצת כשרות מהאם דהא אמרינן בס"פ המפלת שלשה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו וכו':

ישראל לממזר וממזר לנתין והרמב"ם ז"ל בפירושו וכן בחבורו ספ"ח מהמ"ע כתב ישראל לחלל דבת חלל פסולה לכהונה וחלל לשתוקי ושתוקי לאסופי ואסופי לממזר שהממזר ודאי והאחרים ספק:

וכהן גדול עם הארץ בזמן בית שני שלא דקדקו לקיים שהכ"ג יהיה גדול בחכמה כמ"ש פ' שני משנה ה' כדפירש הר"ב במשנה ג' פ"ק דיומא מתוספות יום טוב:

ממזר תלמיד חכם ביד בהלכות תלמוד תורה פ' שני סימן ב' וכולה מתניתין ספ"ח דהלכות מתנות עניים ובטור יורה דעה בסימן רמ"ו ובסימן רנ"א:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת הוריות. בעזר צור שוכן תחתיות ועליות. הדרן עלך נזיקין. בעזרת האל יתברך בורא תבל ושחקים. ברוך ה' לעולם אמן ואמן: