משנה גיטין פרק ט׳ משנה ו׳

שני גיטין שכתבן זה בצד זה כו': ומה שאמר בכאן עדים יונים אינו ר"ל יונים באמונה אבל הם עדי ישראל כשרים אבל הם חתמו בכתיבת היונים ואתה יודע שכתיבת היונים אינו כמו כתיבת העברים והערבים שמתחילין בכתיבה מן הימין אל השמאל ואמנם היונים כותבין מהשמאל אל הימין:

זאת היא צורת שני גיטין:

בכך וכך גירש/בכך וכך גירש

פלוני לפלונית וכו׳/פלוני לפלונית וכו׳

עד וישראל/עד וישראל

ראובן/בן אברהם עד

שמעון/בן יעקב עד

ועל זאת הצורה היו הגיטין והחתימות שמדבר בהם בזאת ההלכה דע אילו היה כתוב תחת הגט האחד ראובן ותחת האחד בן אברהם וכמו כן תחת האחד שמעון ותחת האחד בן יעקב היו שניהם כשרים לפי שהיינו אומרים שתחת הגט השני גם כן שנים עדים עברים והם בן אברהם ובן יעקב. לפי שאדם חותם שמו בעדות בג' ענינים או שיכתוב שמו בלבד כגון שיכתוב פלוני או שיכתוב בן פלוני ולא יכתוב שמו או שיכתוב שמו והוא פלוני עד וכשיהיה כתוב לפי זאת הצורה אין ספק שב' העדים העברים על גט הראשון חתמו וכמו כן השני עדים יונים על הראשון חתמו וא"א להם שיחתמו אלא כמו שציירנו ואם העידו על הראשון הרי הגט האחד בד' עדים והשני בלא עדים ולכן אמרנו שהראשון כשר והוא אותו שהעדים נקראים עמו ומזאת הצורה עצמה יתבאר עד אחד עברי ועד אחד יוני לפי שאנו אומרים שהעברי הראשון והיוני הבא אחריו כוונו שלשתן לחתום על הגט הראשון ונשאר עד אחד בלבד לגט הב' ואפשר לומר ג"כ שהב' יונים עם אחד מהעברים העידו על השני ונשאר הראשון בעד אחד ולפיכך שניהם פסולין ומה שחייב זה שאני אומר שמא היוני עם ב' העברים חתמו בין שניהם וכולם על הגט ראשון חתמו כמו שנבאר מן הצורה או נאמר ג"כ שהעברי הב' עם שנים היונים (חתם) שחתימתם אפשר שהם על הגט הב' ואין זה צריך צורה:

זה בצד זה. לשון הר"ב שכתבן בשני דפין זה בצד זה ול' הרמב"ם בפ"ד מה"ג כתב שני גיטין בשני דפין. במגילה אחת זה אצל זה:

ושנים עדים עברים כו'. כתב הר"ב שם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני ומפרשים בגמ' דהכי כתב פלוני בן תחת הראשון ופלוני אבתרא דאי לאו הכי אלא בן יעקב [*עד] אבתרא כשרים כדתנן במשנה דלקמן בן איש פלוני [*עד] כשר. והשני כשר וכן נמי כשר קמא דמלתא דפשיטא דקאי [*אבן יעקב עד דבתרא ואי נמי כתב פלוני בן תחת הראשון ופלוני עד] אבתרא [*שניהם כשרים )א) ש]הבן חתום על הראשון והאב על השני:

ושנים עדים יונים כו'. כתב הר"ב ודרך הכתב היוני שהולך מן השמאל אל הימין וכן לשון הרמב"ם בפירושו. ולא הבינותי זה. שאם הוא כדרך שכותבים הנכרים ללשונותם בארצותם שבסביבותינו. אשכנז. צרפת. ספרד. ואטליא. א"כ היאך אפשר לומר דשמא האחרונים הפכו כתבם לסדר שכתבו העדים הראשונים. ורש"י מפרש חתימת היונים אינה נקראת כחתימת העברים שכשהיוני חותם יוסף בן שמעון בידוע ששמו שמעון בן יוסף שכך מתפרשת חתימתן. יוסף בן [שמעון] כלומר )ב) בנו של יוסף שמעון ונמצא שם העד חתום על גט שני ושם אביו חתום על הראשון הלכך על כרחך היונים תחת השני חתמו ע"כ. ונמצא דחשש שמא הפכו חששא קרובה היא. דשמא יוסף בן שמעון היוני לא שמעון שמו. אלא יוסף וחתם עצמו בדרך חתימת העברי:

את שהעדים הראשונים נקראים עמו כו'. כתב הר"ב וטעמא דחיישינן שמא העדים האחרונים הפכו את כתבם כו'. דאילו משום דמופלגים בחתימתן מן הגט לא היו פסולים דקי"ל מלאוהו בקרובים כשר כדאיתא בגמ':

כשר. עמ"ש בזה במשנה דלעיל.

עד אחד עברי כו'. כתב הר"ב ומשום דלא ידעינן בהי מינייהו חתימי תלתא. גמ'. והא ודאי דאפשר דאקמא חתימי כולהו אלא שלא הוצרך לומר כי אם החשש דע"י כן פסולים תרווייהו:

שניהם פסולים. עיין מ"ש בזה במשנה ה' לשטת הרמב"ם והרי"ף. וכן לשטת תוספות והרא"ש:

שני גטין שכתבן זה בצד זה על קלף א' זה בצד זה.

ושנים עדים עברים באים מתחת זה לתחת זה שכתב עברי הולך מימין לשמאל, וחתמו שמותם תחת הימיני, ושם אבותיהן תחת השמאלי:

ושנים עדים יונים יהודים שחתמו בכתב יווני:

באים מתחת זה לתחת זה דכתב יווני הולך משמאל לימין, וחתמו שמותם תחת השמאלי, ושם אבותיהן תחת הימיני:

את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר אם העברים חתומים למעלה, הימיני כשר, מפני ששמותיהן תחתיו. דאע"ג דבן איש פלוני עד נמי כשר וכמשנה ח', וא"כ גם באותן שלמעלה יש ספק שמא על השמאלי חתמו. י"ל הנ"מ בשחתם רק בן איש פלוני, ולא חתם שמו, אבל בשחתם גם שמו וודאי רק על אותו ששמו תחתיו חתם ואם היוונים חתומים תחלה, השמאלי כשר. אבל אותו שחתמו עליו ב' התחתונים, פסול. דמספקא לן אם חתמו על הגט הב' או שמא חתמו א"ע ג"כ על הגט שחתמו עליו הראשונים, רק שהפכו דרך כתבם, שאם הראשונים היו עברים וחתמו א"ע מימין לשמאל, והעידו על הימיני, גם היוונים שחתמו אח"כ מימין חתמו א"ע לשמאל להעיד על הימיני. וכ"כ אם היוונים חתמו תחלה, שמא חתמו א"ע העבריים ג"כ משמאל לימין:

שניהן פסולין דמספקינן דלמא ג' עדים האחרונים חתמו א"ע כדרך חתימת עד הראשון מימין לשמאל, נמצא שאין שום עד על הגט השמאלי, או שהעד הב' היווני כתב משמאל לימין, וב' האחרונים חתמו א"ע כמוהו משמאל לימין, ונמצא שאין על הימיני רק עד ראשון. ומספיקא שניהן פסולין:

שני גיטין שכתבן וכו' תוס' פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קס"א) וגם בגמרא שם. ובתרי באבי דמתני' תני זעירי שניהם כשרים דלא חייש לגונדלית כתנא דידן וגונדלית קורא התלמוד מאן דשנו מסדר המשתמשין וכן קורין הגאונים ז"ל לאיטר: ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ד מה"ג שני גיטין בשני דשין במגלה אחת זה אצל זה ע"כ. בפי' רעז"ל ה"ג עד אחד עברי ועד אחד יוני וכו'. אמר המלקט היא גרסת ר"ת ולא גריס באין מתחת זה לתחת זה וכו' עד לסוף. ובירושלמי גרסינן עד אחד עברי ועד אחד יוני עד אחד יוני ועד אחד עברי באין מתחת זה וכו' וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל וברב אלפס ז"ל ראיתי הגרסא כן עד אחד עברי ועד אחד יוני עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה ומתחת זה לתחת זה שניהם פסולין. וכתבו תוס' ז"ל דמשמע דרש"י ז"ל גריס עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת זה לתחת זה שניהם פסולין שפירש שעל כל גט חתום עברי ויוני ע"כ. וז"ל רש"י ז"ל עד אחד עברי ועד אחד יוני באין מתחת גט הימין לתחת גט השמאל ועד אחד עברי ועד אחד יוני עוד תחתיהם באים מתחת השמאל לתחת גט הימין כגון שהיוני הראשון חתם תחת השמאלי יוסף בסוף שיטה וחזר וחתם בן שמעון בראש שיטה שניה תחת הימני נמצא שמו תחת הימני דהכי מיפרשא חתימה דידהו בנו של יוסף שמעון נמצא שמתחת גט הימין בא לתחת גט השמאל שם אביו על השמאל ושמו על הימין והעברי השני חתם שמו תחת גט השמאלי בסוף שיטה ושם אביו תחת הימני בראש שיטה שתחתיה נמצא בא מתחת גט שני לתחת גט ראשון והיוני השני חתם תחתיו כדרכו בשיטה אחת יחצאל בן תחת הראשון ונפתלי תחת השני נמצא שמו חתום על השני והכל פותרין אותה בשיטה אחרת שכל העדים חתמו כל אחד שמו ושם אביו בשיטה אחת מתחת ראשון לשני כמו שפרשתי שני עדים עברים ושני עדים יונים השנויין ראשונה במשנה ואי אפשר ליישבה כלל ומתני' לא דייקא הכי דא"כ לא משכחת עברי חתום על השני ומתני' מיפלג פלגינהו עברי ויוני לזה. ועברי ויוני לזה ובגמרא נמי פריך ליתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יוני והאי בעד אחד עברי ועד אחד יוני אלמא כל כמה דלא אמרינן גונדלית חתום הוי חתימה דידהו עברי ויוני על זה ועברי ויוני על זה עכ"ל ז"ל. ור"ת הגיה גם לשון הגמרא דל"ג אלא וליתכשר האי בעד אחד עברי ועד אחד יוני ותו לא וה"פ ל"מ אי לא חיישינן לגונדלית דאז יש להכשיר שניהם הראשון בשני עברים והשני בשני יונים אלא אפילו חיישינן לגונדלית ואי אפשר להכשיר שניהם קמא מיהא ליתכשר בעד אחד עברי ועד אחד יוני וה"מ למימר דקמא מיהא ליתכשר בכולהו דכולהו קיימי עליה אלא שלא הוצרך הראשון אלא בעברי ויוני ומשני דתנא דידן דחייש לגונדלית פוסל שניהם דחייש דילמא חתמו תלתא אחד וחד אחד עברי הראשון אקמא ועברי השני ושני יונים אשני וחתם עברי השני גונדלית או יוני הראשון חתם גונדלית אקמא עם שני עברים ויוני האחרון אשני ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל ומיהו את שהעדים הראשונים נקראין עמו כשר אפילו לתנא דמתני' דחייש לגונדלית משום דודאי הראשונים מן עברים בין יונים אינם משנים מנהגם ובסיפא היינו טעמא דשניהם פסולים משום דחיישינן שמא השני יונים או אחד מהם גונדלית חתם ונמצא השני פסול או שמא עברי שני חתם גונדלית כדרך היוני שלמעלה הימנו והיונים לא שינו מנהגם ונמצאו עברי שני ושני יונים מעידין על השני ואין מעיד על גט ראשון אלא עברי ראשון וסיפא דמתני איצטריכא ליה לתנא דאי מרישא ה"א כי חיישינן לגונדלית ה"מ ביונים אבל בעברים אימא לא קמ"ל סיפא עכ"ל ז"ל ועיין במ"ש במתני' דלעיל: