משנה עירובין פרק ח׳ משנה ה׳
מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא
הַמַּנִּיחַ בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת, אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵינוֹ אוֹסֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, נָכְרִי אוֹסֵר, יִשְׂרָאֵל אֵינוֹ אוֹסֵר, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבֹא בְשַׁבָּת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֲפִלּוּ הִנִּיחַ בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְאוֹתָהּ הָעִיר, אֵינוֹ אוֹסֵר, שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
הרי זה אוסר. דדירה בלא בעלים שמה דירה:
אינו אוסר. דלאו שמה דירה:
ר׳ יוסי. נמי ס״ל דלאו שמה דירה, מיהו נכרי אוסר שמא יבא בשבת. והלכה כרבי יוסי:
אצל בתו. דוקא בתו, דעביד אינש דדייר עם חתנו, אבל בנו אין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל בנו, שמא תתקוטט כלתו עמו ויצא. והלכה כר״ש:
עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ח׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת כו': אמרו הרי זה אוסר ענינו אוסר על בני עירו מאחר שהוא שכן מכלל השכנים ולא עירב עמהם אע"פ שאינו מצוי לא נעקרה שכונתו מהכל. ור' שמעון אומר מאחר ששבת בבית שאפשר לו לדור בו ולפיכך אמר בתו כבר נעקרה שכונתו מאותו המקום זה השבת ואינו אוסר עליו. והלכה כר' יוסי והלכה כר"ש:
תוספות יום טוב
רבי שמעון אומר כו'. כתב הר"ב והלכה כר"ש. גמ':
תפארת ישראל – יכין
הרי זה אוסר על בני חצרו, דדירה בלי בעלי' שמה דירה היכא דאפשר שיבוא היום אי לאו שבת. מיהו במרוחק מהלך יום אחד, שא"א שיבוא היום, בישראל אסור, משום דכי איתא אסור מדינא, כי ליתא נמי גזרי' שיהי' שמה דירה מדרבנן, אבל עובד כוכבים דכי איתא אינו אוס' רק משום גזירה שילמוד ממעשיו, כי ליתי' לא גזרי' (ש"ם ס"ב ב'):
אינו אוסר דדירה בלי בעלי' לא שמה דירה:
ר' יוסי אומר נכרי אוסר אם מרוחק תוך מהלך יום, דשמא יבוא בשבת, ומיירי שדרי' בהחצר ב' ישראלים (כלעיל רפ"ו):
שכבר הסיע מלבו אבל אצל בנו אינו מסיח דעתו מדירתו, דמצוי קטט כלתו עמו ויצא, משא"כ חתנו אין דרך שיתקוטט. והכי קיי"ל דאצל בתו בין עובד כוכבים בין ישראל אינו אוסר (שע"א):
תפארת ישראל – בועז
וכ"כ הר"ב. וכתב עלה הגאון הגדול מהו' עקיבא שליט"א וז"ל וכ"כ רש"י. ותמהני דבר"פ הדר מסקינן דר"מ ס"ל דירה בלא בעלים לאו שמה דירה. רק ישראל דכי איתא אוסר. גזרו ליתא אטו איתא. ומתני' דאף בליתא אוסר מוקי לה דאזיל ואתא ביומי'. וצ"ע ; [אמר קטין חריך שקא רבבות הבהבות באהבות לרוכב בערבות. כי הלבשני בגדי ישע בסי' כ"ט להצדיק דברי שלשה הרועים הרואים באמונתם. הם רבותינו רש"י ורבינו יונתן ור"ב. ויצא כנוגה צדקם. דבש"ס שם לא קאמר "גזרו ליתא אטו איתא". כדנקט הגאון הל"ל. רק ז"ל הש"ס. ישראל דכי איתא אסור. כי ליתא גזרו ביה רבנן. ר"ל לפע"ד גזרו שיהי' שמה דיר' מדרבנן. דשמא יבוא מע"ש ולאו אדעתי'. משא"כ בעובד כוכבים אם נמי יבוא ספיקא הוה שמא ילמוד ממעשיו. והו"ל כעין ספק ספיקא. וכגזירה לגזרה דל"ג רבנן]:
מלאכת שלמה
המניח את ביתו וכו' פ"ד דהלכות עירובין סי' י"ג י"ד ובטור א"ח סי' שע"א והובאה פ' מי שהוציאוהו (עירובין דף מ"ז) ובפ' הדר (עירובין דף ס"ב) ותוס' שם דף ס"ה ודף ע':
אצל בתו. דוקא בתו דאמרי אינשי נבוח כך כלבא עול נבחה בך גורייתא פוק. אבל הרמב"ם ז"ל שם בפ"ד לא חילק בין בתו לבנו וכתב הרב המגיד דס"ל ז"ל שלא אמרו כן אלא לדבר בהווה ומצוי שדרך בני אדם לשבות אצל בתו יותר מאצל בנו ולעולם אם הסיע לבו אפי' הלך אצל בנו אינו אוסר וכשלא הסיח אפי' אצל בתו ה"ז אוסר ע"כ:
שכבר הסיעה מלבו. בערוך הביאו בערך סא ופירש היסיאה כמו הסיעה כלומר העתיקה וכן נמי גריס ומפרש הסיאו לדבר אחר דתנן במתני' בפרק אין מעמידין: וי"ס שגורסין שכבר הסיע מלבוא:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה עירובין פרק ח׳ משנה ה׳?
משנה עירובין פרק ח׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״המניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ח׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ח׳?
בפרק ח׳ של מסכת עירובין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)