משנה עירובין פרק ו׳ משנה ו׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

חָמֵשׁ חֲבוּרוֹת שֶׁשָּׁבְתוּ בִטְרַקְלִין אֶחָד, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, עֵרוּב אֶחָד לְכֻלָּן. וּמוֹדִים, בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן שְׁרוּיִן בַּחֲדָרִים אוֹ בַעֲלִיּוֹת, שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵרוּב לְכָל חֲבוּרָה וַחֲבוּרָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בטרקלין. בית גדול ורחב מושב מלכים וחלקוהו לחמשה וכולן יש להן פתח מן הטרקלין לחצר וצריכים לערב עם שאר בני החצר:

בית שמאי אומרים. רשותיהן חלוקים וצריך שכל חבורה וחבורה תתן פת לעירוב החצר:

ובית הלל אומרים. אין מחיצה זו חלוק רשות. ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות המגיעות לתקרה כולי עלמא לא פליגי דהוי חלוק רשות, משום דהוי כשרוים בחדרים ובעליות. כי פליגי דחלקו במחיצות נמוכות שאינן מגיעות לתקרה, ב״ש סברי מחיצה כזו הויא חלוק רשות, וב״ה סברי לא הויא חלוק רשות:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ו׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד כו': טרקלין בית רחב והוא בירת מלכים וכן ארמון של מלכים. וכשתבדיל בין כל חבורה וחבורה מחיצה המגעת לתקרה אין בזה מחלוקת שהן חייבין עירוב כל חבורה וחבורה לפי שהם נתיחדו והוי כאילו הם שרוים בעליות וחדרים. אבל המחלוקת כשהמבדיל בין כל חבורה וחבורה מחיצות שאין מגיעות לתקרה:

תוספות יום טוב

חמש חבורות ששבתו בטרקלין. [*כתב הר"ב] וכולן יש להם פתח פתוח לחצר וכ"כ רש"י ובתוס' כתבו הטעם דאל"כ לא היו צריכין לתת ערוב אלא ב' הפנימים משום דאינך כולהו החיצונים הוו כבית שער שלהם ותנן במשנה ד' פ"ח דבית שער אינו אוסר. ומיהו אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער כר"י דס"פ בגמ'. ומ"ש עוד הר"ב וצריכין לערב עם שאר בני החצר משום דאל"ה שאין כאן עוד דיורין בחצר אינן צריכין ערוב כלל דע"כ לא אמרינן שהן חלוקין לב"ש כדאית ליה ולב"ה כדאית ליה אלא כשיש דיורין אחרים בחצר. וכן מסיק בטור סי' ש"ע. ועי' במשנה דלקמן דבעינן נמי שאין נותנין הערוב בטרקלין זה והכי תניא אמתני' דהכא:

ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות. בגמ' מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ממש ועליות ממש. פירש"י שלא היו מחוברים מעולם. פשיטא. אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצות המגיעות לתקרה ש"מ דבמחיצות כאלו לא פליגי וכדכתב הר"ב:

תפארת ישראל – יכין

חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד ארמון שיש בו חדרים הרבה (ונ"ל דטרקלין הוא נוטריקן טרוקו גלין (ע"ז דנ"ח), ר"ל פתחים סגורים, דדירת בני ארמון אינו נוח לכנוס שם כמו אצל הדיוט. וכמו כן נקרא מה"ט בל"א שלאסס). אח"כ מצאתי קצת מזה בתשו' מהרמ"ע סי' מ"ה). ומיירי שיש בין כל חבורה וחבורה מחיצה שאינה מגיעה לתקרה, וכל חדר פתוח לחצר, וצריכין לערב עם שאר בני החצר:

בש"א ערוב לכל חבורה וחבורה כל א' וא' תתן קמח להפת:

ובה"א ערוב אחד לכולן דמחשבו כאילי דרין כולן בבית א', ודי בשיתן א' בעד כולן, וא"צ לזכות להן, דכיון דביניהן א"צ עירוב, הו"ל א' מהן ממילא כשליח בעד כולן:

או בעליות ה"ק בזמן שדרים בחדרים שהן כעין עליות נפרדים, שחלוקים במחיצות המגיעות לתקרה:

מלאכת שלמה

חמש חבורות וכו' ביד פ"ד דהלכות עירובין סי' ז' ותוס' דפירקין דף ע' ובטור א"ח סי' ש"ע:

בטרקלין. פי' ה"ר יהונתן ז"ל טרקלין זה בית גדול ורחב עשר על עשר ברום עשר ופתוח לחצר וטרקלין זה עשוי קיטוניות קיטוניות והוא חלוק במחיצות וכל חלק וחלק פתוח לחברו ויוצאים בפתח א' ופעמים שאין פתוחין זה לזה ויוצאין כל א' וא' בפתחו הפתוח לו לחצר ולמעלה מהן עלייה על כל בני הבית אלא שאין אדם דר בה אבל הם עצמן משתתפין בה ביחד ועכשיו נחלקו ב"ש וב"ה אם נחשוב אלו הקיטונית שלמטה כבתים חלוקים או נאמר מאחר כי מלמעלה בית א' הוא מתשמיש השוה לכולן בעליה יחד והוא מצרפן ולא נחשוב אותם כבתים חלוקים ב"ש סברי וכו':

ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכין עירוב לכל חבורה וחבורה. שהרי אין כחן עליה שתצרף אותן הואיל ועליה עצמה חלוקה היא לדירה וצריכין כל א' וא' לתת חלק בעירוב אע"פ שהעירוב בא אצלו דזהו שהוא מונח באחת מבתי הטרקלין ע"כ. וכתב שם הרב המגיד שדקדק הרשב"א ז"ל מלשון המשנה שאם עשו מקצתן מחיצות מגיעות לתקרה ומקצתן לא עשו אותן שעשו הם כמחולקים ושלא עשו הם כמשותפים ע"כ:

בפי' ר"ע ז"ל ובזמן שחלקו הטרקלין למחיצות גדולות וכו'. אמר המלקט בגמ' אמר רב נחמן בר יצחק דיקא נמי דקתני ומודים בזמן שמקצתן שרויין בחדרים או בעליות שהן צריכן עירוב לכל חבורה וחבורה מאי חדרים ומאי עליות אילימא חדרים ממש:

הגהה פי' רש"י ז"ל חדרים ממש שלא היו מחוברים מעולם ע"כ. פי' לפירושו שלא היו הני בני חבורה משותפין מעולם כיון שמופסקים בחדרים ממש או בעליות ממש. ועליות ממש פשיטא אלא לאו כעין חדרים כעין עליות ומאי ניהו מחיצו' המגיעו' לתקרה ש"מ: ובגמ' איכא מ"ד אפכא מחלוקת במחיצו' המגיעות לתקר' אבל במחיצו' שאינם מגיעות לתקרה דברי הכל עירוב אחד לכולן:

שרויין בחדרים או בעליות. והג' חדרים ועליות איירי כגון שכל א' פתוח לחצר כדפירש בקונטרס דהנך חמש חבורות ששבתו בטרקלין כולהו יש להן פתח מן הטרקלין לחצר דאם לא היה לכל אחד פתח לחצר ה"א פנימי נותן עירוב ודיו או שנים הפנימיים כר' יוחנן דס"פ בגמ' דלדידיה אותו שלפני הפנימי לא מקרי בית שער מתוס' ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק ו׳ משנה ו׳?

משנה עירובין פרק ו׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״חמש חבורות ששבתו בטרקלין אחד בית שמאי אומרים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ו׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת עירובין יש 10 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)