דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה עירובין פרק ה׳ משנה ט׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא, אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בִמְעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין, אֲבָל יֶשׁ בָּהּ דִּיוּרִין, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא, קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם, שֶׁאֲפִלּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בִמְעָרָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אימתי בזמן שאין בה דיורים. שנפרצו מחיצותיה ואינה ראויה לדיורין, שאם ראויה לדיורין אע״פ שאין בה עכשיו דיורין אינה נחשבת כולה אלא כד׳ אמות לדברי חכמים. וכן עיר שאין יושב בה ויש לה חומה סביב שנתן בה עירובו נחשבת כד׳ אמות, ואפילו היא גדולה כאנטוכיא:

נמצא קל תוכה מעל גבה. דאילו גבה של מערה אם נתן שם עירובו אין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו, דגבה אינו ראוי לדיורין ותוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:

ולמודד שאמרו. אע״פ שחולקים חכמים על רבי עקיבא בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כד׳ אמות, מודים הן שהבא ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים אמה אפילו במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ה׳ משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמר להן ר"ע אי אתם מודים לי בנותן כו': אמרו כי מערה אין בה דיורין ואינה ראויה לדיורון רוצה לומר כשנפסדו המחיצות אבל כשנשארו המחיצות אפילו היא בלי יושבים מהלך את כולה וחוצה לה וכן מי שהניח עירובו או שבת במדינה ריקנית חריבה אם נשארה חומתה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה לדעת החכמים. ואמרם נמצא קל בתוכה מעל גבה כי על גבה ממקום עירובו בלבד ילך וכשנתן עירובו בתוכה ילך אלפים אמה חוצה לה. ואמרם למודד שאמרו כבר פירשנו אותו שהוא עד סוף אלפים אמה בלבד ילך למקום שיכלו ואם כלו למקצת המערה אין לו ללכת בכולה:

תוספות יום טוב

ולמודד שאמרו. במ"ד פרק ד':

תפארת ישראל – יכין

בזמן שאין בה דיורין שנפרצו מחיצותיה ולא חזי לדירה:

נמצא קל תוכה מעל גבה דבנתן בתוכה כולה נחשבת כד"א, ובנתן ע"ג, אין לו רק אלפים מעירובו:

ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים ר"ל אע"ג דפליגי בנותן עירובו במערה, עכ"פ במודד תחומו, וכלו לו באמצע מערה, מודו דאין לו רק אלפיים:

שאפילו סוף מדתו כלה במערה אינו נכנס משם ולהלן, רק עד סוף תחומו ואפי' יש שם בתוכה דיורין:

תפארת ישראל – בועז

וכ"כ הר"ב. והקשה רבינו הגאון אאמ"ו זצוק"ל. למה בתחומין כל הבית כד"א ובצואה בבית סגי במרחיק ד"א. ואת"ל התם בממשות האיסור תליא ולא בריחוק מקום. הרי גם ללמוד תורה לפני מת כלהבית כד"א (כש"ך י"ד שד"מ). ולבני הגאון מהו' אליעזר זצוק"ל התם נמי אינו כממשות איסור רק משום לועג לרש. עכ"ל אאמ"ו זצוק"ל:

מלאכת שלמה

בנותן את עירובו במערה ס"א על פי המערה וצריך למחוק מלת אלא הראשונה:

ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים אמה שאפי' סוף מדתו כלה במערה. והיכא דכלתה מדתו בסוף העיר דלא תנן לה במתני' אשמעי ריב"ל בגמ' דהויא לה כולה כד' אמות ודייקי' לה לסיועיה ממתני' דלעיל: ובגמ' אמרי' דמודה ר' עקיבא בשבת בעיר אפי' היא גדולה כאנטוכיא אפי' היא כמערת צדקיהו מלך יהודה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה:

שאפי' סוף מדתו כלה במערה בכאן בסיפא מצאתי שנקד הר"מ דילונזאנו ז"ל הבי"ת בחיר"ק והמ"ם בשב"א:

סליק פירקא

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק ה׳ משנה ט׳?

משנה עירובין פרק ה׳ משנה ט׳ פותחת במילים ״אמר להן רבי עקיבא אי אתם מודים לי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ה׳ משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת עירובין יש 9 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)