משנה עדויות פרק ג׳ משנה י״א

מסכת עדויות, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

אַף הוּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים לְהָקֵל. מְכַבְּדִין בֵּין הַמִּטּוֹת, וּמְנִיחִין אֶת הַמֻּגְמָר בְּיוֹם טוֹב, וְעוֹשִׂים גְּדִי מְקֻלָּס בְּלֵילֵי פְסָחִים. וַחֲכָמִים אוֹסְרִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

מכבדין בין המטות. שאוכלין שם. ורגילין היו להסב על גבי מטות ולאכול:

מוגמר. לבונה על גבי גחלים כדי להריח בה. אבל לגמר את הכלים, דברי הכל אסור:

מקולס. כרעיו ובני מעיו תלויין בצדו חוצה לו כשצולהו. והיו עושים זכר לפסח דכתיב ביה (שמות י״ב:ט׳) ראשו על כרעיו ועל קרבו. מקולס, כגבור זה שכלי זייניו עמו. תרגום וכובע נחושת, וקולסא דנחשא:

וחכמים אוסרים. בשלשתן. כיבוד, משום אשוויי גומות. ומוגמר, משום דלאו צורך לכל נפש הוא, שאינו אלא למעונגים ביותר או למי שריחו רע. גדי מקולס, מפני שנראה כאוכל קדשים בחוץ. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה עדויות פרק ג׳ משנה י״א

פירוש המשניות לרמב״ם

מכבדין בין המטות. ואע"פ שהקרקע עפר:

ומניחין את המוגמר. שורפין את הקטורת להריח בה אבל לגמר את הכלים והבגדים לדברי הכל אסור:

וגדי מקולס הוא שיהיה צלי ראשו על כרעיו ועל קרבו כגון שה הפסח שהיו אוכלים בירושלם והלכה כחכמים:

תוספות יום טוב

אף הוא אמר ג' דברים להקל וכו'. שנויה במתני' ז' פ"ב דביצה וע"ש:

תפארת ישראל – יכין

מכבדין בין המטות ר"ל מותר לטאטא עם מכבדת בין הזאפאס שנפלו שם פרורים כשישבו עליהן לאכול. דבמקום מועט כזה לא חיישינן שיעשה גומות במכבדת בקרקע, אפילו אינו מרוצף. ונוהגין לאסור אפילו במרוצף. רק עם דבר רך כבירסטע של שערות או כנף אווז שרי אפילו באינו מרוצף [א"ח של"ז]:

ומניחין את המוגמר ביום טוב להניח בשמים על גחלם וקיי"ל דאסור משום מכבה, והרי ריח אינו דבר השוה לכל נפש דאינו רק למפונקים. וה"ה דאסור להניחן בבגד כדי שיריח הבגד, או לשפוך מים מריחין על בגד, להוליד בו ריח [א"ח תקי"א]. ונ"ל דמלת יו"ט דנקט תנא קאי גם ארישא, דרק ביו"ט ולא בשבת שרי. רק מדסיפא איירי בפסח, להכי נקט בסוף ב' בבי קמאי ביו"ט [ועי' מ"ש פ"ב דביצה סי' ל']:

ועושים גדי מקולס קלוס הוא כובע מלחמה. ור"ל צלוי שלם ומעיו תלויין כרוכין בשפוד ממעל לראשו כעין [העלם] שלובשין במלחמה:

בלילי פסחים שנהגו בהן כך זכר לפסח. ומכאן מוכח דרבן גמליאל שנזכר במשניות אלו אינו ר"ג הזקן שהיה אביו של רשב"ג שנהרג בזמן החורבן, רק ר"ג בן רשב"ג הנהרג, והוא היה נשיא אחר ריב"ז, ונהג נשיאותו אחר חורבן הבית:

וחכמים אוסרים בכיבוד משום גומות. ומוגמר מדאינו שוה לכל נפש רק למפינקים, וגדי מקולס, משום דמחזי כאוכל פסח בחוץ. אף שינהגו כולן כך, פן יבוא א' ממקום אחר שלא נהגו כך ויחשדום. והכי קיי"ל [א"ח תע"ו]:

מלאכת שלמה

ועושין גדי מקולס תניא ר' יוסי אומר תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדי מקולס בלילי פסחים שלחו לו אלמלא תודוס אתה גוזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את בני ישראל קדשים בחוץ קדשים ס"ד אלא אימא כעין קדשים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עדויות פרק ג׳ משנה י״א?

משנה עדויות פרק ג׳ משנה י״א פותחת במילים ״אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עדויות פרק ג׳ משנה י״א?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עדויות פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת עדויות יש 12 משניות, וזו המשנה ה־11 בו.

עוד: מסכת עדויות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eduyot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eduyot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eduyot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eduyot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eduyot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eduyot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)