משנה דמאי פרק ה׳ משנה י׳

מסכת דמאי, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

עָצִיץ נָקוּב, הֲרֵי זֶה כָּאָרֶץ. תָּרַם מֵהָאָרֶץ עַל עָצִיץ נָקוּב, מֵעָצִיץ נָקוּב עַל הָאָרֶץ, תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. מִשֶּׁאֵינוֹ נָקוּב עַל הַנָּקוּב, תְּרוּמָה, וְיַחֲזֹר וְיִתְרֹם. מִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵינוֹ נָקוּב, תְּרוּמָה, וְלֹא תֵאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

עציץ נקוב. כלי שמשימין בתוכו עפר וזורעים בו, אם נקוב כדי שרש קטן שהוא פחות מכזית הרי הוא כארץ ופירותיו טבל גמור דאורייתא:

תרם מן הארץ. אפילו לכתחלה נמי מצי לתרום, ומשום סיפא נקט לשון דיעבד:

תרומה ויחזור ויתרום. דמן הפטור על החיוב הפריש ולאו תרומה היא הלכך יחזור ויתרום, ומכל מקום כיון שקרא לה שם תרומה נותנה לכהן דלא ליתי לזלזולי בתרומה. ואין צריך להוציא עליה תרומה ומעשר כמו בסיפא משום דמדאורייתא לאו טבל הוא, אבל מן הנקוב על שאינו נקוב דמן החיוב על הפטור הפריש התרומה הויא טבל דאורייתא, הלכך לא יאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:

עוד מפרשים על משנה דמאי פרק ה׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

עציץ. הוא כלי שחורשין בו* וכשיהיה נקוב כפי שיעור שורש קטן והוא פחות מכזית היא נחשבת כארץ מפני שהיא נחברת לארץ ומה שצומח בכלי ההיא כמו הצומח בארץ ומה שצומח בארץ הוא חייב בתרומה ומעשרות מן התורה והצומח בכלים שאינם נקובים אינם חייבים בתרומה ולא במעשרות אלא מדרבנן לפי שהם נבדלין מן הארץ: ומה שאמר תרומה ויחזור ויתרום עוד יתבאר במסכת תרומות היאך דין א] הראשונה והשניה: ומה שאמר מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל לפי שהיא כמו טבל ואסור לכהן לאכול שכל דבר הגדל בעציץ שאינו נקוב אינו חייב בתרומ' מן התורה לפיכך היא חובה להוציא מזרע אחר התרומה והמעשרות המחויבות לתרומה זו ואז יתננה לכהן ויהיה מותר לאכילה:

תוספות יום טוב

עציץ. מ"ש בפירוש הרמב"ם שחורשים בו. רוצה לומר שזורעים בו. וכן בריש פרקין דלקמן כתב גם כן ואחר כך חרשה לחטים ולשעורים. ונמצא כן בכתוב פרשת ויגש אשר אין חריש וקציר ותרגם אונקלוס דלית זרועא וחצדא דתכלית חרישה לזריעה:

תרומה. ועיין במשנה ה פ"ב דחלה ומ"ש שם בס"ד. ומ"ש הר"ב כיון שקרא לה שם וכו' עיין משנה ו פ"ז:

[*משאינו נקוב על הנקוב וכו'. ואם גם על שאינו נקוב עיין מ"ש בשם הרמב"ם במשנה דלקמן]:

ולא תאכל וכו'. פירש הר"ב משום דהוי טבל דאורייתא. [*ואסור אף לכהנים כדתנן במשנה ב פרק ח דתרומות] ודרשו בספרי פרשת קרח יכול יאכלו לוים וכהנים פירותיהן בטבלן תלמוד לומר (במדבר י״ח:כ״ח) כן תרימו גם אתם. אתם אלו הלוים גם אתם לרבות את הכהנים וכתבה הרמב"ם בריש הלכות מעשר:

[*עד שיוציא וכו'. הבעל הבית ואחר כך יתננה לכהן. הרמב"ם]:

תפארת ישראל – יכין

עציץ נקוב זאאט טאפף בל"א מנוקב כדי שורש קטן. והוא פחו' מכזי'. ומלאו עפר והגדל בו טבל מדאו':

תרם מהארץ על עציץ נקוב מעציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה ואפי' לכתחילה תורם הכי:

משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום דאף דתרם מפטור אחיוב. על כל פנים שלא יזלזל בתרומה. להכי יתנה לכהן. וא"צ להוציא עליה תומ"ע. דמדאורייתא שאינו נקוב פטור:

מן הנקוב על שאינו נקוב תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומות ומעשרות דמדהפריש מחיוב אפטור. הו"ל התרומה טבל דאורייתא. מיהו לא יתרום מיניה וביה דלמא אתו למיכל השיריים לזרים [תוס' יבמות דפ"ט ב]. ונ"ל דלהכי לא קתני ממקום אחר. משום דבדיעבד גם מיניה וביה מהני:

מלאכת שלמה

לשון ר"ע ז"ל תרם מהארץ אפי' לכתחלה וכו'. אמר המלקט נראה דמתני' דלא כרבי שמעון דאיהו משוי עציץ נקוב לשאינו נקוב ע' בתוספות דשבת ד' צ"ה:

מן הנקוב וכו'. כ' הרש"ש ז"ל בשם רש"י ז"ל לאו דוקא עד שיפריש עלי' תרומה ומעשרות ממקום אחר דה"ה דמפריש עליה הכהן מיניה וביה. ואיכא למידק דהא עציץ שאינו נקוב נמי טבל הוי מדרבנן ואמאי לא תני נמי גבי משאינו נקוב על הנקוב לא תאכל עד שיוציא עליה תו"מ וכו'. וי"ל דברישא תני יחזור ויתרום דהוי אזהרה לבעה"ב משום דגבי דידיה הוי טבל דאורייתא דסבר דהנקוב נשאר מתוקן. וגבי כהן אין כאן אלא טבל דרבנן. וכן בסיפא תני לא תאכל עד וכו' דהוי אזהרה לכהן דטבל הוי גבי דידיה דלא חל שם תרומה ממה שהפריש מן הנקוב ולגבי בעה"ב פשיטא דהוי טבל דאיהו לא חשיב נקוב מתוקן דלא תרם אלא על שאינו נקוב וכי נמי אכיל בעה"ב שאינו נקוב אין כאן אלא איסור דרבנן. וכללא דתני תנא הדינין היכא דרמי איסור טבל החמור וכ"ז למדנו מתוך דברי רש"י ז"ל דהאיש מקדש ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה דמאי פרק ה׳ משנה י׳?

משנה דמאי פרק ה׳ משנה י׳ פותחת במילים ״עציץ נקוב הרי זה כארץ תרם מהארץ על״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה דמאי פרק ה׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת דמאי פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת דמאי יש 11 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת דמאי · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Demai – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Demai – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Demai – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)