משנה דמאי פרק ד׳ משנה ה׳

מסכת דמאי, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הָאוֹמֵר לְמִי שֶׁאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל הַמַּעַשְׂרוֹת, קַח לִי מִמִּי שֶׁהוּא נֶאֱמָן וּמִמִּי שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר, אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵאִישׁ פְּלוֹנִי, הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לוֹ לֹא מְצָאתִיו וְלָקַחְתִּי לְךָ מֵאַחֵר שֶׁהוּא נֶאֱמָן, אֵינוֹ נֶאֱמָן:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אינו נאמן. דאפילו ימצא שלקח ממי שאינו נאמן מצי לאשתמוטי ולומר בעיני היה נאמן. אבל כי אמר ליה מאיש פלוני לא מצי לאשתמוטי דהא אינו רשאי ליקח מאחר:

עוד מפרשים על משנה דמאי פרק ד׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מה שאמר נאמן אינו ר"ל נאמן על המעשרות לפי שהוא המעשר אבל פי' נאמן הוא איש נאמן על טומאה וטהרה שאינו מאכיל איסור ולא טמא והטעם שהוא נאמן באמרו מפלוני קח לי כי בודאי אינו לוקח מאחר לפי שהוא מתיירא שמא ישאל האיש ההוא ויאמר לו אם בא אליך פלוני אם לא:

תוספות יום טוב

ממי שהוא נאמן. פירש הרמב"ם וז"ל. איש נאמן על טומאה וטהרה שאינו מאכיל איסור ולא טמא עכ"ל. ומה שמסיים שאינו מאכיל איסור לאו בכל איסורין קאמר דכל ישראל בחזקת שאינם אוכלים דבר איסור אלא לענין יין בשר גבינה וחתיכת דג בלבד הוא שאמר. וכמ"ש בסוף פרק י"א מהלכות מאכלות אסורות. והכא לא אצטריך לאשמעינן נאמנות דאיסורים. דמכילתין לענין מעשרות וטומאה איירי. ולהכי בתחלת דבריו לא כתב איסור אלא לבסוף אשמעינן מלתא דאיסור אגב אורחיה. [*ומיהו קשה דטומאה מאי שייכא הכא ורש"י פירש בפרק ה דבכורות [דף לו] ממי שהוא נאמן *)שלא לקח מע"ה או שהוא לקח מע"ה ומעשר דמאי]:

הלך ליקח וכו'. אינו נאמן. וא"ל דנהמניה במגו דאי בעי אמר שמצאו ולקח ממנו דאין זה מגו טוב שמתירא שימצא בדאי אם יבא אותו פלוני וישאלהו זה ששלחו:

תפארת ישראל – יכין

האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי ממי שהוא נאמן שנאמן שאינו מוכר פירות ע"ה אחר בחזקת מעושרים. או נ"ל דה"ק שנאמן לומר אמת כשישאלוהו אם עישר:

וממי שהוא מעשר אינו נאמן דמדהוא עצמו חשוד. והוא לא אמר לו ממי יקח. מצי לאשתמוטי למימר בעיני הוא נאמן:

מאיש פלוני ר"ל אם אמר ליה קח לי מאיש פלוני:

הלך ליקח ממנו נקט הכי לאשמועינן דאפילו ידע המשלח שהלך ליקח מהנאמן וטרח אבתריה אפילו הכי אינו נאמן שלקח מנאמן אחר:

ואמר לו לא מצאתיו ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן אינו נאמן ואינו נאמן במגו דירא שיתגלה:

מלאכת שלמה

ממי שהוא נאמן כו'. פי' הרמב"ם ז"ל מה שאמר ממי שהוא נאמן אינו ר"ל נאמן על המעשרות לפי שהוא המעשר אבל פי' נאמן הוא איש נאמן על טומאה וטהרה שאינו מאכיל איסור ולא טמא ע"כ אבל הרא"ש ז"ל כתב לא ידענא אמאי נקט כפל מלה ממי שהוא נאמן וממי שהוא מעשר ע"כ והרש"ש ז"ל פי' ממי שהוא נאמן שאינו לוקח פירות מע"ה. ממי שהוא מעשר שלוקח מע"ה ומעשרן דמאי קודם שימכרם ע"כ:

מאיש פלוני ה"ז נאמן. ירושלמי תניא א"ר יוסי אפי' אמר מפלוני אינו נאמן עד שיאמר לו קח מפלוני בהקפה ואני נותן לו מעות וטעמא דר"י דפליג אמתני' שאני אומר אחד קרוב מצא ולקח ממנו ואתיא דר"י כר"א דתנן בגיטין פ"ו התקבל לי גיטי במקום פלוני אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום ר"א אוסר מיד שאני אומר אחר הדלת מצאו. ודר"י עדיפא מדר' אלעזר דבהא דר"י הוה שרי ר"א דטעמא דר"א התם משום דמראה מקום היא לו והכא כשאמר לו מאיש פלוני כאילו אמר לו אל תקנה אלא מאיש פלוני ולא מאחר דמי ואפ"ה חייש ר' יוסי:

ולקחתי לך מאחר שהוא נאמן. סיפא קמ"ל דלא תימא כיון שהקפיד להזכיר לו שם פלוני מירתת ולא יקח לו אלא ממי שהוא נאמן. והקשה הר"ר משה פיזנטי ז"ל דיהא נאמן במגו כו' עד ומירתת ולא הוי מגו ע"כ וכ"כ בתוי"ט:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה דמאי פרק ד׳ משנה ה׳?

משנה דמאי פרק ד׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״האומר למי שאינו נאמן על המעשרות קח לי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה דמאי פרק ד׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת דמאי פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת דמאי יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת דמאי · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Demai – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Demai – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Demai – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)