משנה חולין פרק ה׳ משנה ד׳

מסכת חולין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים אֵלּוּ מַשְׁחִיטִין אֶת הַטַּבָּח בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲפִלּוּ שׁוֹר שָׁוֶה אֶלֶף דִּינָרִין וְאֵין לוֹ לַלּוֹקֵחַ אֶלָּא דִינָר, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשְׁחֹט, לְפִיכָךְ, אִם מֵת, מֵת לַלּוֹקֵחַ. אֲבָל בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, אֵינוֹ כֵן. לְפִיכָךְ, אִם מֵת, מֵת לַמּוֹכֵר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

משחיטין את הטבח בעל כרחו. שאם קיבל דינר מלוקח ליתן לו בדינר בשר:

אפילו שור שוה אלף זוז. שוחטו בעל כרחו, אף על פי שאין לו לוקחים לשאר הבשר. לפי שדבר תורה מעות קונות ומעת שקיבל המוכר הדינר קנה הלוקח הבשר. ולא תקנו חכמים שמשיכה קונה ולא מעות אלא גזירה שמא יאמר לו מוכר לקונה נשרפו חטיך בעליה. דאי מוקמת להו לפירי באחריות הלוקח משנתן המעות, אי מתרמי דליקה בבית המוכר שהפירות שם לא טרח לאצולינהו. אבל לאחר שמשך מסתמא ממטי להו לביתיה. ובארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם על דין תורה שהמעות קונות:

לפיכך אם מת מת ללוקח. ומפסיד לדינר שהרי ברשותו מת:

אינו כן. דבעינן משיכה וכל זמן שלא משך חוזר בו הטבח:

עוד מפרשים על משנה חולין פרק ה׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כו': ענין דין זה הוא כמו שאני אומר והוא שאם נתן לקצב דמי הבשר וקבלו ממנו כופין הטבח שישחוט אותה הבהמה ויתן לקונה בשר בדמי הדמים שנתן לו ואין הטבח יכול לומר הא לך מעותיך ואני אקבל מי שפרע שאין אתה קונה הקנין עד שתמשוך הבשר כמו שזכרנו בקדושין לפי שעיקר הדין דבר תורה מעות קונות וחכמים אע"פ שתקנו משיכה קונה כדי שלא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה כמו שביארנו במקומות ממציעא ובתרא ובארבעה פרקים אלו העמידו דבריהם על דין תורה:

תוספות יום טוב

משחיטין את הטבח בעל כרחו. כתב הר"ב שאם קיבל דינר מלוקח וכו'. לפי שד"ת מעות קונות כו'. אלא גזירה שמא יאמרו כו' עיין במ"ב פ"ד דב"מ ומ"ש שם. ומ"ש הר"ב אבל לאחר שמשך מסתמא ממטי להו לביתיה. והיינו טעמא דנקט משיכה אף על גב דאיכא נמי דרכים אחרים שקונין בהן. וכבר כתבתי זה במשנה ה' פ"ק דקדושין:

תפארת ישראל – יכין

בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו בשנתן

מלאכת שלמה

קודם בבא דבארבעה פרקים אלו צריך לכתוב במשנה סימן ז'. ובפי' רעז"ל צריך לכותבו קודם דבור המתחיל משחיטין:

בארבעה פרקים אלו וכו'. מה שפי' רעז"ל הוא פי' ר' אלעזר בשם ר' יוחנן וגם רב שמואל בר רב יצחק אוקמה לכולה מתניתין בשלא משך וכגון שזיכה לו המוכר ללוקח את השור ע"י אחר שלא בפני הלוקח ואמר לו זכה בשור זה לפלוני להיות לו בדינר בשר הלכך בד' פרקים אלו דזכות הוא לו דהא לא סגי ליה דליתיב בלא בשר זכין לאדם שלא בפניו אבל בשאר ימות השנה דחוב הוא לו דלהוציא הוצאות הפסד הוא לו אין חבין לאדם שלא בפניו דאין אדם נעשה שליח לחברו שלא מדעתו להפסידו אבל להרויחו אנן סהדי דניחא ליה לפיכך זכין ואין חבין. ואיתא למתני' ס"פ חלון. וביד ספ"ט דהלכות מכירה. ובטור ח"מ סימן קצ"ט. וכתוב שם בספר מפה על השולחן ובספר הלבוש ויש מי שכתב דהוא הדין הנותן מעות על יין לקדוש בערב שבת דקנה דכל כי האי גוונא העמידו חכמים דבריהם על דין תורה ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה חולין פרק ה׳ משנה ד׳?

משנה חולין פרק ה׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה חולין פרק ה׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת חולין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת חולין יש 5 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת חולין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Chullin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Chullin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Chullin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)