משנה חולין פרק ה׳ משנה ב׳
מסכת חולין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא
חֻלִּין וְקָדָשִׁים בַּחוּץ, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל. קָדָשִׁים וְחֻלִּין בַּחוּץ, הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת וּפָסוּל, וְהַשֵּׁנִי כָּשֵׁר, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. חֻלִּין וְקָדָשִׁים בִּפְנִים, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים. קָדָשִׁים וְחֻלִּין בִּפְנִים, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל. חֻלִּין בַּחוּץ וּבִפְנִים, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל. קָדָשִׁים בַּחוּץ וּבִפְנִים, הָרִאשׁוֹן חַיָּב כָּרֵת, וּשְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים, וּשְׁנֵיהֶם סוֹפְגִים אֶת הָאַרְבָּעִים. חֻלִּין בִּפְנִים וּבַחוּץ, הָרִאשׁוֹן פָּסוּל וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וְכָשֵׁר. קָדָשִׁים בִּפְנִים וּבַחוּץ, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר וּפָטוּר, וְהַשֵּׁנִי סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים וּפָסוּל:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
חולין וקדשים בחוץ. דוקא נקט הראשון חולין והשני קדשים. וכן כל השנויין במשנה דוקא נקט להו:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
קדשים. בתחלה, ואח״כ חולין בחוץ:
השני כשר. באכילה. ואיידי דתנא פסול תנא כשר:
ושניהם סופגים. ראשון משום שוחט חוץ, ושני משום אותו ואת בנו:
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים. ראשון משום חולין שנשחטו בעזרה, ושני משום מחוסר זמן:
והשני סופג. משום אותו ואת בנו:
חולין בחוץ ובפנים. הראשון בחוץ והשני בפנים:
קדשים בחוץ ובפנים הראשון בכרת. משום שוחט בחוץ:
ושניהם פסולים. ראשון משום שנשחט בחוץ, ושני משום מחוסר זמן:
ושניהם סופגים. ראשון משום שוחט חוץ, ושני משום אותו ואת בנו:
קדשים בפנים ובחוץ. השני סופג משום אותו ואת בנו. ומשום שוחט חוץ לא לקי, דמחוסר זמן הוא ואינו מתקבל בפנים:
עוד מפרשים על משנה חולין פרק ה׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
חולין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני כו': רבי שמעון אינו חולק על מי ששחט פרה אדומה או עגלה ערופה שהוא חייב משום אותו ואת בנו הואיל ושחטן לפי שאין באמרנו על זו שהיא עגלה ערופה או פרה אדומה דין השחיטה משתנה והוא מה שאמר פרת חטאת ועגלה ערופה אינו משתנה אבל בשור הנסקל חולק רבי שמעון ואמר הואיל ונגמר דינו לסקילה אין שחיטתו שחיטה: ומה שאמר השוחט לעבודת כוכבים אינו רוצה לומר שאם שחט הראשון לעבודת כוכבים והשני לעצמו שהוא חייב משום אותו ואת בנו לפי שזה ברור מאד אבל דברו על מי ששחט הראשון לאכילה והשני לעבודת כוכבים שהוא חייב על השני משום אותו ואת בנו ולא יהיה זה אלא כשהתרו בו משום אותו ואת בנו ולא התרו בו משום עבודת כוכבים שאם התרו בו משום עבודת כוכבים חייב סקילה וקם ליה בדרבה מינה כמו שביארנו בשלישי מכתובות. והמעקר הוא שמעקר הסימנים ולא ישחטם שהוא כמו שהרג בחנק או בעריפה וכל זמן שיעקר ואפילו אחד מן הסימנים קודם שחיטה הרי הוא נבילה בין בעוף בין בבהמה וזה העיקור הנזכר בה' דברים המפסידים את השחיטה והעיקור אינו אלא מצד הראש רצה לומר שיעקרו מן הטבעת שבה מחוברים הסימנים ואין הלכה כרבי שמעון:
תוספות יום טוב
חולין וקדשים בחוץ כו'. ועוד הוי מצי למתני חולין וקדשים בחוץ ובפנים וכן קדשים וחולין. וחולין וקדשים בפנים ובחוץ וכן קדשים וחולין. ואי בכל הני דתני יש חדוש איכא למימר דלא תני להני משום דליכא בה שום חדוש. ואי ליכא חדוש בכל הני דתני. צריך לומר תני ושייר. תוס':
תפארת ישראל – יכין
חולין וקדשים בחוץ דוקא נקט ששחט ראשון חולין ושני קדשים. ושניהן בחוץ. וכן כל השנויין במשנתינו דוקא נקט להו:
הראשון בשר ופטור והשני סופג את הארבעים משום אותו ואת בנו. אבל משום קדשים בחוץ פטור. מדלא חזי לפנים:
חולין וקדשים בפנים שניהם פסולים הראשון משום חולין בעזרה. והשני משום מחוסר זמן:
ופסול מדשחטו חולין בעזרה:
ושניהם פסולים הראשון מדהוא קדשים בחוץ. והשני מדהוא מחוסר זמן:
ופסול מדשחטו קדשים בחוץ. [ונקט תנא הכא רק ו' בבי (א) שניהן חולין בחוץ. או שניהן קדשים בחוץ. (ב) שניהן חולין בפנים או שניהן קדשים בפנים. (ג) חולין וקדשים בחוץ. או קדשים וחולין בחוץ. (ד) חולין וקדשים בפנים. או קדשים וחולין בפנים. (ה) חולין בחוץ ובפנים. או קדשים בחוץ ובפנים. (ו) חולין בפנים ובחוץ. או קדשים בפנים ובחוץ. ומדנקט לעיל דאותו ואת בנו נוהג בחולין ובמוקדשין. נקט הכי דבכל גוונא חייב. ולאפוקי מדר"ש דס"ל שחיטה שאינה ראוייה לא שמה שחיטה. וכדקאמר בש"ס. מיהו תני ושייר עוד ב' בבי. (א) חולין בחוץ וקדשים בפנים. או קדשים בחוץ וחולין בפנים. (ב) חולין בפנים וקדשים בחוץ. או קדשים בפנים וחולין בחוץ]:
מלאכת שלמה
קדשים בחוץ ובפנים הראשון חייב כרת ושניהם פסולין ושניהם סופגים את הארבעים כך צ"ל:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה חולין פרק ה׳ משנה ב׳?
משנה חולין פרק ה׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״חלין וקדשים בחוץ הראשון כשר ופטור והשני סופג״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה חולין פרק ה׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־12 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת חולין פרק ה׳?
בפרק ה׳ של מסכת חולין יש 5 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת חולין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Chullin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Chullin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Chullin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)