דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה חולין פרק ג׳ משנה ה׳

מסכת חולין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

אֲחוּזַת הַדָּם, וְהַמְּעֻשֶּׁנֶת, וְהַמְצֻנֶּנֶת, וְשֶׁאָכְלָה הַרְדֻּפְנִי, וְשֶׁאָכְלָה צוֹאַת תַּרְנְגוֹלִים, אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים, כְּשֵׁרָה. אָכְלָה סַם הַמָּוֶת אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ, מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה, וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אחוזת הדם. שאחזה דם וחלתה:

והמעושנת. שנכנס עשן בגופה:

והמצוננת. חולי מחמת צינה. ורמב״ם פירש אחוזת הדם שגבר עליה הדם, והמעושנת שגברה עליה הליחה השחורה, והמצוננת שגברה עליה הליחה הלבנה. ולא הזכיר הליחה הרביעית שהיא האדומה, לפי שאינה מצויה כל כך בבהמות:

הרדופני. סם המות דבהמה. וכן צואת התרנגולים, הבהמות האוכלות ממנה מתות:

מים הרעים. מים מגולים:

סם המות. דבר שהוא סם המות לאדם ואינו סם המות לבהמה:

עוד מפרשים על משנה חולין פרק ג׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אחוזת דם והמעושנת והמצוננת ושאכלה כו': אחוזת הדם הוא שגבר עליה הדם עד שחונקה: והמעושנת שגבר עליה המרה השחורה (אמרו בברייתא) והמצוננת שגברה עליה הליחה הלבנה עד שנתבטלו חושיה ולא זכרו תגבורת המרה האדומה לפי שהוא בבהמות מועטת ביותר כמו שנתבאר בספרי רפואות הבהמות: והרדפני הוא עשב כשאוכלים אותו הבהמות הורג אותן ואינו מזיק לבני אדם כמו צואת התרנגולים: ומה שאמר סם המות רוצה לומר הדבר שהורג את האדם אם אכל ממנו לפי שיש דברם הם מזון יפה למין ידוע מבעלי חיים וסם המות לבעלי חיים אחרים וזה מפורסם אצל הרופאים:

תוספות יום טוב

אחוזת הדם כו'. השתא תנן לחליים שיארעו בכל הגוף:

תפארת ישראל – יכין

אחוזת הדם שנתרבה דמה פתאום. ועד השתא הוה נקט תנא בחולי שבאברים. והשתא נקט חולי של כל גופה:

והמעושנת שנכנס עשן בגופה:

והמצוננת שנצטננה:

ושאכלה הרדופני מין עשב והוא סם המות לבהמה:

ושאכלה צואת תרנגולים שהבהמות מתות כשיאכלוה:

או ששתת מים הרעים מים מגולים. דאפשר ששתה מהן נחש. וה"ה שאר חולי שהוחלה כל גופה על ידו. רק נקט הנהו שמסתכנת בהן ביותר:

כשרה ודינה כשאר מסוכנת [לעיל פ"ב מ"ו]:

אכלה סם המות ר"ל דבר שהוא סם המות לאדם ולא לבהמה:

או שהכישה נחש שהאוכל מבשרה מסתכן:

ואסורה משום סכנת נפשות :

תפארת ישראל – בועז

ותמוה דמדעכ"פ אסורה משום סכנה. מה נ"מ דמותרת משום טריפה. ואי"ל דנ"מ דבאכלו ממנה כמה בנ"א ולא הסתכנו. דמשום ספק סכנה מותרת. דמדלא מתו מוכח שלא הפעיל הארס ולא נבלע בגופה. אבל משום ספק איסור היתה אסורה. ליתא. דהרי אמרי' (בע"ז ד"ל ע"א) דאפילו אכלו הרבה ממנה ולא מתו אסור משום סכנה. ודוחק לומר דנ"מ למלקות. דהרי הובא דין זה בי"ד (סי' ס' ס"ב) ומה נ"מ בזה לדידן. ונ'"ל דנ"מ לחומרא ולקולא. דספק ספיקא באיסורא לקולא. ובסכנה מחמרינין (כיומא דפ"ג א'). וכ"כ לענין בישול בס'. באיסורא לקולא. אבל בסכנה. לרט"ז (י"ד קט"ז סק"ב) לא מהני ביטול. ואפי' לרפ"ח (שם). ולתשובת חו"י (סי' ס"ד) דגם בסכנה בטל בס'. נ"ל דעכ"פ מודו דלא בטל ברוב ביבש ביבש. משא"כ באיסור בטל ברוב ביבש ביבש. אמנם יש עוד נ"מ לקולא. דבבליעת כלים. באיסורא טעם כעיקר דאורייתא. אבל בסכנה מקלינן בכה"ג (כי"ד צ"ה רט"ז סק"ג). וכ"כ בנמלחו יחד באיסורא אסור. ובסכנה שרי (כת"ח כלל כ' דין ט"ו). מיהו בהנך תרתי יש לחלק. די"ל דוקא בהתירא בלע. כדגים בבשר. מקלינן בבליעת כלים ובמליחה. משא"כ הכא איסורא בלע:

מלאכת שלמה

אחוזת הדם. תוס' פ' לולב הגזול (סוכה דף ל"ב.) וביד שם פ' עשירי סימן ח'. וברפי"ב דהלכות רוצח ושמירת נפש:

ושאכלה הרדופני וכו' עד אכלה סם המות או שהכישה נחש מותרת משום טרפה ואסורה משום סכנת נפשות. פי' בערוך הרדופני אילן גדל על פני המים ועושה פרחים דומין לשושנים והם מרים ביותר והוא סם המות של בהמה ע"כ. ורש"י ז"ל פי' בפ' כל שעה (פסחים דף ל"ט) הירדוף עץ שהמתיק משה בו את מי מרה ואמרינן בסוטה נס בתוך נס שהוא היה מר והוא הירדוף ע"כ. ועיין במ"ש שם סימן ו'. ובגמ' רמי עלה דהתניא בברייתא אכלה הרדופני או סם המות כשרה ומשני ברייתא בסם המות דידה ומתני' בסם המות דאדם ופרכינן הא בברייתא קתני בהדיא הרדופני כשרה דהיינו סם המות דבהמה ומשני תרי גווני סם המות דבהמה קתני בברייתא ותרויהו להיתרא ותנא דמתני' חנא חד דבהמה להיתרא וחד דאדם לאיסורא ואע"ג דאיסור מים הרעים היינו משום שמא שתה מהם נחש כיון שהוא ספק וחששא רחוקה לא החמירו לאוסרה אפילו משום סכנות נפשות אבל בסיפא שנשכה ודאי נחש אסרוה משום סכנת נפשות והה"נ לספק נשוכה דצריכה בדיקה כדאיתא בגמ' כך נלע"ד. ועוד נלע"ד דבהמה שאכלה הרדופני או צואת תרנגולים או שלקתה בחד מאלו החוליים אע"פ שהיא כשרה מ"מ בעינן שתפרכס דלא גרעא ממסוכנת דתנן בה לעיל פ' שני דבעי' פרכוס וכן משמע מדברי הרשב"א ז"ל שהביא ב"י ביורה דעה סימן ס':

או שהכישה נחש מ"מ או שנשכה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה חולין פרק ג׳ משנה ה׳?

משנה חולין פרק ג׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״אחוזת הדם והמעשנת והמצננת ושאכלה הרדפני ושאכלה צואת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה חולין פרק ג׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת חולין פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת חולין יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת חולין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Chullin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Chullin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Chullin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Chullin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)