משנה ברכות פרק ו׳ משנה ה׳

מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

פטר את היין שלאחר המזון. הני מילי בשבתות וימים טובים שרגילים לקבוע על היין לאחר המזון, וכשברך על היין לפני המזון אדעתא דהכי ברך, אבל בשאר ימים שאין רגילים לקבוע עצמן על היין שלאחר המזון אין היין שלפני המזון פוטר היין שלאחר המזון. וכל לאחר המזון דתנן במתניתין היינו לאחר שסלקו ידיהם מן הפת קודם שיברכו ברכת המזון:

פרפרת. כל דבר שמלפתים בו את הפת, כגון בשר וביצים ודגים קרויים פרפרת. ופעמים שהיו מביאים פרפראות קודם סעודה להמשיך האכילה וחוזרים ומביאים פרפראות אחרות לאחר הסעודה אחר שמשכו ידיהם מן הפת:

מעשה קדרה. כגון הריפות וגרש כרמל וקמח שנתבשל במים כגון הלביבות וכיוצא בהן. ואית דמפרשי פרפרת דמתניתין פת הצנומה בקערה שאין בה מראה לחם דמברכים עלה בורא מיני מזונות. והשתא ניחא דאיצטריך לאשמעינן ברך על הפרפרת לא פטר את הפת אף על גב דהיא נמי מין פת, אבל מעשה קדרה פטר. ובית שמאי סברי כשם שאם ברך על הפרפרת לא פטר את הפת כך לא פטר מעשה קדרה. ואין הלכה כב״ש:

עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ו׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בירך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון כו': זה שאמר שכל מי שיברך על היין קודם המזון אינו חובה לשנות הברכה על היין שהוא שותה אחר המזון זה הדבר מיוחד בשבתות וימים טובים שאדם קובע סעודתו על היין וכשברך על היין תחלה היה בלבו לקבוע על היין אחר המזון אבל מי שאין בלבו לקבוע על היין אחר המזון ונשלם המזון ונצרך לקבוע על היין צריך לשנות הברכה (דף מב:) ופרפרת שם ללפתן ולכל מיני מטעמים שיאכלו בו הלחם ולשון רבים פרפראות: ומעשה קדרה כגון הריפות וגריסים והבריה העשויה מן הקמח והסולת ודומיהן: וב"ש אומרים שאם ברך על שום דבר מן הפרפראות לא פטר מעשה קדרה. ואין הלכה כב"ש:

תוספות יום טוב

מעשה קדירה. מ"ש ר"ב אבל מעשה קדרה וכו' חוזר גם לפי' הראשון:

תפארת ישראל – יכין

ברך על היין שלפני המזון – אפילו רק על יין קידוש [קע"ד ס"ד]:

פטר את היין שלאחר המזון – ר"ל אפילו אותו יין ששתה קודם בהמ"ז. ומכ"ש מה ששתה תוך הסעודה. הכל נפטר בברכת היין שלפני המזון:

ברך על הפרפרת – בייא עססען. רגילים היו לאכול קודם הסעודה פת צנומה בקערה. והם פרורים שנתייבשו ונתבשלו בקערה. שברכתו בורא מיני מזונות:

שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון – שקודם בהמ"ז:

ברך על הפת פטר את הפרפרת – היינו פרפרת שבתוך הסעודה [כך כתבו תוס']. וכן מוכח לע"ד דאי"ל דפת פטר גם פרפרת שלאחר הסעודה וכדמשמע מהר"ב. א"כ מה קאמר ברישא בירך על הפרפרת שקודם המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון. ול"ל הרי אפילו לא בירך על פרפרת לפני המזון. כבר פטר ליה פת לפרפרת שאחר המזון. אע"כ כדאמרן:

ב"ש אומרים אף לא מעשה קדרה – הן מיני גרויפען. והם עיקר הסעודה. וברכתן במ"מ כפרפרת. ומסופק בש"ס אי אבירך על הפת קאי או אבירך בפרפרת פליג. וסליק בתיקו. וקיי"ל כב"ה. ובירושלמי כאן מפורש דת"ק דהכא ב"ה היא. וב"ש במקום ב"ה אינה משנה ונ"ל דלהכי נקטינהו משנה בלשון סתם. משום דהוו נמי כמה מתלמידי ב"ש שהורו בהא כב"ה [כביצה ד"כ ע"א]:

תפארת ישראל – בועז

אב"י כונת ע"ר הרי אין סעודה בלא פת. וא"כ איפטר ממילא ע"י פת שבסעודה ול"ל הפטו' ע"י פרפרת שלפני המזון והנה גם רש"י פי' כהרע"ב. ולפיכך ל"מ נ"ל דמיירי בלא הי' דעתו על הפרפרת דלאחר המזון דלא נפטר ע"י פת ואפ"ה בפרפרת שלפני המזון נפטר דהו"ל מינו ועי' ריא"ז בגליון הרי"ף:

אב"י ע"ר זצוק"ל הכ"מ. לא הביא מביצה ראיה רק דמצינו לפעמים שתלמידי ב"ש עצמם הורו כב"ה. כמו שם לענין סמיכה בי"ט. ול"מ נ"ל דלהכי תנא רישא סתמא. משום דב"ה דענוים טפי הוו. הקדימו תמיד דברי ב"ש לדברי עצמם כעירובין (די"ג ב). והכא דב"ש מוסיפין עוד על דברי ב"ה. אף לא מעשה קדרה. ע"כ אם רוצה לאשמעינן הפלוגתא בקיצור צריך להקדים דברי ב"ה. וכדי שלא להזכירם תחלה כנגד רצונם ומדותם. הזכיר דבריהם בסתם:

מלאכת שלמה

בירך על הפרפרת כו'. פי' ה"ר יונה ז"ל לדעת ה"ר יצחק הזקן ז"ל שפי' שכ"מ שמוזכר לאחר המזון אינו אלא בימיהם דה"פ דמתני' שמנהגם היה לאכול את הפרפרת אחר סלוק השלחן ומתוך כך הוצרך להשמיענו במשנה שאין הפת פוטרת אותו שאל"כ הייתי אומר כיון שמנהגו לאכול אותו אחר עקירת השלחן ברכת המוציא פוטרתו שאין סלוק לפרפראות כמו שיש לפת מפני שהפת אין דרך לאכול אחר השלחן אבל הפרפראות דרך לאכלם אח"כ וכמאן דאכיל להו בתוך הסעודה דמי וברכת הפת תפטור אותן קמ"ל מתני' דלא אלא הפרפראות שאכל קודם המזון פוטרת אותם אבל אם לא אכל פרפרת לפני המזון אין הפת פוטרת אותם עכ"ל ז"ל. ונלע"ד דלפ"ז סיפא דמתני' דקתני בירך על הפת פטר את הפרפרת לא איירי באותו הזמן. ובטור א"ח סי' קע"ו מפורש פרפרת היינו פירורי פת דק דק שדבקם עם מרק או דבש:

בש"א כו'. ירושלמי משני לה ר' יוסי דב"ש ארישא אתו לאפלוגי דקתני ת"ק אליבא דב"ה בירך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה דחשיב מזון טפי מפרפרת ודמי לפת ממש. ואתו ב"ש למימר לא מבעי פרפרת דלא פטר לי' פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטר אבל אם בירך על הפרפרת תחלה כ"ע מודו דלא פטר לא את הפת ולא את מעשה קדירה ואיידי דתני רישא פת ופרפרת תני סיפא פת ופרפרת אבל ודאי דה"ל למתני על הפרפרת לא פטר מעשה קדרה דהוי רבותא טפי. אבל בבבלי קאי בתיקו אי קיימי ב"ש ארישא או אסיפא. ותימה מנין לו להרמב"ם ז"ל ולר"ע ז"ל לפרש דב"ש קאי אסיפא אע"ג דלכאורה הכי מסתברא. וכתב ה"ר יונה ז"ל הלכך אם בירך על הפת פטר את הכל ואם בירך על הפרפראות לא פטר מעשה קדרה ואם בירך על מעשה קדירה פטר את הפרפראות. ע"כ. אח"כ מצאתי בפי' הר"ש שירלי"ו ז"ל לירוש' וז"ל בירך על הפת פטר את הפרפרת בפרפרת שבתוך הסעודה קאמר דפרפרת טפל לפת ובירך על העיקר פטר את הטפילה בירך על הפרפרת לא פטר את הפת דאין טפל פוטר את העיקר. מעשה קדרה. כגון חלקא טרגיס טסני. ומפרש בירושל' דה"ק אף בראשונה דהיינו בירך על הפת דיש לו כח לפת לפטור הפרפרת אפ"ה לא פטר את מעשה קדירה. וה"ק בירך על הפת פטר את הפרפרת ומעשה קדרה וכדברי ב"ה. ובש"א לא פטר מעשה קדירה לא דתחלה ולא דסוף וטעמא דב"ש דס"ל כר' זירא דטפשא הוא מאן דאכיל נהמא בנהמא וחשיבה מעשה קדרה עיקר ופת פרפרת הלכך לא פטרה וקיי"ל כב"ה עכ"ל ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ברכות פרק ו׳ משנה ה׳?

משנה ברכות פרק ו׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״ברך על היין שלפני המזון פטר את היין״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ו׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת ברכות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)