משנה ברכות פרק ד׳ משנה ו׳
מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה אוֹ בְקָרוֹן אוֹ בְאַסְדָּה, יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶש הַקָּדָשִׁים:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
באסדא. עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא (ד״ה ב ב) קרוין רפסודות:
עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ד׳ משנה ו׳
פירוש המשניות לרמב״ם
היה יושב בספינה או בקרון או באסדא כו': קרון מין ממיני העגלות ואסדא ספינה קטנה מאד יעברו בה בנחלים הגדולים ושמה המפורסם בלשון ערב אצל בני אדם מעד"ה:
תוספות יום טוב
היה יושב וכו'. ולא תנן יחזיר את פניו. דאפי' לעמוד אינו צריך אלא יושב ומתפלל כמ"ש הטור סימן צ"ד ופירש ב"י הטעם בקרון א"א שיעמוד מפני שמתנועע לכאן ולכאן והך טעמא שייך נמי בספינה ורש"י כתב דטעמא דספינה משום ביעתותא דמיא ע"כ:
[*או באסדא. פי' הר"ב עצים הרבה קשורים וכו' וכן פירש בריש פ"ג דזבים והיה נ"ל לגרוס ברי"ש באסרא וכמו שראיתי כן בספר הרי"ף ויהיה מל' איסור וקישור אלא לפי שרש"י גם הוא כתב לפי' זה דהר"ב. וכתב עוד פירוש אחר שהוא לשון ותשם בסד רגלי (איוב י״ג:כ״ז) א"כ גירסא שלו בדלי"ת אף לפי פירוש הראשון שכתב הר"ב]:
תפארת ישראל – יכין
היה יושב בספינה או בקרון או באסדא – פלאס שמשיטין על המים:
יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים – וא"צ לעמוד משום ביעותותא שיפול ולא יהיה יכול לכוון יפה:
מלאכת שלמה
בקרון. בכל הספרים ל"ג קרון ואפשר דדמי לחמור ולא לספינה ודו"ק. הר"ר יהוסף וה"ר אפרים אשכנזי ז"ל והר"מ די לונזאנו ז"ל גם בסכ"י ישן מצאתי פי' לה"ר יהונתן ז"ל וז"ל שם היה יושב בספינה או באסדא אחת מהן ספינה גדולה והאחת קטנה ודרך ספינה שרבים הולכים שם ועוד שהיא הולכת ברוב ואינו יכול לעכבה ולירד לפיכך יכוין את לבו כנגד בית קה"ק ע"כ. אבל הרמב"ם ז"ל אני רואה בפירושו דגריס ליה גם הר"ש שירילי"ו ז"ל וגם בגמ' בברייתא משמע קצת דמדמי הקרון לספינה דקתני השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל ולכשיגיע זמן ק"ש קורא וכן נראה מהטור:
בסוף פי' ר"ע ז"ל קרויין רפסודות. אמר המלקט וקרויין ג"כ דוברות וקרויין בל' חכמים במקום אחר אבסדיא והוא ברפי"ב דנגעים לחדא גירסא:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה ברכות פרק ד׳ משנה ו׳?
משנה ברכות פרק ד׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״היה יושב בספינה או בקרון או באסדה יכון״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ד׳ משנה ו׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת ברכות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.
עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)