משנה ביצה פרק ב׳ משנה י׳
מסכת ביצה, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא
עֲגָלָה שֶׁל קָטָן טְמֵאָה מִדְרָס וְנִטֶּלֶת בְּשַׁבָּת, וְאֵינָהּ נִגְרֶרֶת אֶלָּא עַל גַּבֵּי כֵלִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַכֵּלִים אֵין נִגְרָרִין חוּץ מִן הָעֲגָלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כוֹבֶשֶׁת:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
עגלה. העשויה לשחוק לקטן, ומיוחדת לו לישב עליה:
טמאה מדרס. אם היה הקטן זב נעשית העגלה אב הטומאה:
ונטלת בשבת. דתורת כלי עליה:
ואינה נגררת. בשבת:
אלא ע״ג כלים. על גבי בגדים, מפני שעושה חריץ בקרקע, וחופר חייב משום חורש:
רבי יהודה אומר כו׳ תרי תנאי נינהו ואליבא דר׳ יהודה, דת״ק נמי רבי יהודה היא דאמר דבר שאין מתכוין אסור. ואתא האי תנא אחריתי ואמר דלא אסר ר׳ יהודה בעגלה של קטן מפני שאינה עושה חריץ בהלוכה ע״י חפירה, אלא כובשת הקרקע ונדוש תחתיה ונעשה עפרה נמוך, אבל אינה מזיזה עפר ממקומה. וכבר אפסיקא הלכתא כר״ש דאמר גורר אדם מטה כסא וספסל, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ:
עוד מפרשים על משנה ביצה פרק ב׳ משנה י׳
תוספות יום טוב
עגלה של קטן כו' כתב הר"ב ומיוחדת לו לישב עליה. וכ"כ רש"י. וכתבו התוספות דלא נהירא דמאי קמ"ל פשיטא הא אין לך כלי מיוחד גדול מזה. לכך נראה לי דהיינו כלי שעושין לקטנים להתלמד להלוך והיא עומדת על שלשה אופנים ואוחז בו בידיו והיא מתגלגלת לפניו עכ"ל. וכדבריהם מוכח בהדיא בגמרא. דאמרינן עגלה כו' דהא סמיך עלוה ולרש"י [והר"ב] דהא יושב עליה מבעי ליה. ועוד דלא הוה צריך לפרושי כלל. וכן העתיק הרמב"ם בפרק כ"ה מהלכות כלים שהרי נשען עליה ולא כתב שהרי יושב עליה:
ואינה נגררת. לשון הר"ב בשבת. וכן לשון רש"י. ותמיהני למה להו לפרושי הכי. דאי משום דתנן ונטלת בשבת. התם רבותא קתני דאפילו בשבת נטלת אבל באיסורא הוי רבותא דאפי' ביו"ט אסורה:
מפני שהיא כובשת. פי' הר"ב מפני שאינה עושה חריץ כו'. ואידך סבר פעמים שאין האופן מתגלגל והוא נגרר וחופר. ואידך סבר לא שכיח הכי. רש"י. ומ"ש הר"ב וכבר אפסיקא הלכתא כרבי שמעון לעיל במשנה ח'. ועיין מה שכתבתי שם בבבת מקרדין כו'.
תפארת ישראל – יכין
עגלה של קטן [שטענדער] עם אופנים, כמו שעושין גם בזמנינו לקטן שיתלמד ליליך, שכשהקטן נשען בו, העגלה מתגלגלת והולכת מעצמה לפניו. ונקט לה הכא דרך אגב להשמיעינו דלר' יודא מתר לגררה בשבת ויו"ט:
טמאה מדרס אם הקטן זב נעשית מדרס, מדנשען עליו, ומיוחדת להשענתו:
ונטלת בשבת דתורת כלי עליה:
ואינה נגררת ביו"ט וכ"ש בשבת:
אלא על גבי כלים על גבי בגדים. דאל"כ אסור דעושה חריץ, דס"ל דבר שאינו מתכוון אסור. והרי החופר בבית הו"ל תולדה דבונה ובשדה תולדה דחורש:
מפני שהיא כובשת שמפני שמתגלגלים האופנים, להכי אינם חופרים רק מעיק ומנמיך וכובש הקרקע, ואינו מזיז עפר ממקומה. וקיימא לן דדבר שאין מתכוון וליכא פסיק רישא, שרי:
מלאכת שלמה
עגלה של קטן שבת פ' במה אשה (שבת דף ס"ו) וכתוב בתוס' י"ט ואינה נגררת לשון הר"ב בשבת וכן לשון רש"י ז"ל ותמהני כו' ע"כ ואני רואה בלשון הגמ' אפי' בתלמוד המוגה על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל כתוב ומוגה אימא סיפא ר' יהודה אומר כל הכלים אין נגררין בשבת חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת:
ר' יהודה אומר וכו' תוס' ס"פ המוציא יין ובפ' אמר להם הממונה דף ל"ד ובפ' במה מדליקין (שבת דף כ"ט) ס"ל לרב יוסף דבין בכלים גדולים בין בכלים קטנים ס"ל לר' שמעון דגורר ואע"ג דקטנים כגון כסא וספסל אפשר להו בטלטול ור' יהודה ס"ל דאפי' גדולים כגון מטה אע"ג דלא אפשר בטלטול אסור לגרור ובפ' כירה (שבת דף מ"א) פלפלו תוס' ז"ל לפי גרסתם ז"ל אי דבר שאין מתכוין אסור לר' יהודה מן התורה או מדרבנן גם בפ' א"ל הממונה דף ל"ד ונראה שהעלו דגבי שבת ס"ל לר' יהודה דבר שאין מתכוין מותר מן התורה: כתב ה"ר יהוסף בס"א ל"ג אין נגררין אלא ה"ג כל הכלים נגררין חוץ מן העגלה וכו' וביד פ' עשירי דהלכות כלים סי' ז' ופ' כ"ה סי' ט"ז:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה ביצה פרק ב׳ משנה י׳?
משנה ביצה פרק ב׳ משנה י׳ פותחת במילים ״עגלה של קטן טמאה מדרס ונטלת בשבת ואינה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה ביצה פרק ב׳ משנה י׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת ביצה פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת ביצה יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.
עוד: מסכת ביצה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Beitzah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Beitzah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Beitzah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Beitzah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Beitzah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)