משנה בכורות פרק ח׳ משנה ד׳

מסכת בכורות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלֹּא בִכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן עֶשֶׂר סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, אִם לְכֹהֵן אֶחָד נָתַן, יַחֲזִיר לוֹ חָמֵשׁ סְלָעִים. אִם לִשְׁנֵי כֹהֲנִים נָתַן, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִיָּדָם. זָכָר וּנְקֵבָה אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן. שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם. אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת שֶׁלֹּא בִכְּרָה וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים. נוֹתֵן חָמֵשׁ סְלָעִים לַכֹּהֵן. מֵת אֶחָד מֵהֶן בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, הָאָב פָּטוּר. מֵת הָאָב וְהַבָּנִים קַיָּמִין, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם נָתְנוּ עַד שֶׁלֹּא חָלְקוּ, נָתָנוּ. וְאִם לָאו, פְּטוּרִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, נִתְחַיְּבוּ נְכָסִים. זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שתי נשים. של איש אחד, וילדו שני זכרים במחבוא, שנתערבו:

אם לכהן אחד נתן. פדיון שניהם, יחזיר לו הכהן חמש סלעים, הואיל ומת בתוך שלשים ואיגלאי מלתא דנפל הוא ושלא כדין שקל:

אין יכול להוציא מידם. דכל חד וחד מדחי ליה ואומר הריני מחזיק בם בשביל פדיון החי:

או שני זכרים ונקבה. ילדו הנשים שלו במחבוא:

נותן חמש סלעים לכהן. דממה נפשך חד הוי בכור, אם האחת ילדה שני זכרים האחד בכור, ואם האחת ילדה זכר ונקבה, נמצא שחברתה ילדה זכר לבדו והוא בכור, ואותו שעם הנקבה פטור שמא נקבה יצאה ראשון:

אין לכהן כלום. דאיכא למימר הנקבות יצאו תחלה ואין כאן בכור:

האב פטור. דמצי למימר בן המבכרת מת:

נתנו עד שלא חלקו כו׳ כדפרישנא לעיל. והלכה כר׳ יהודה:

זכר ונקבה. יש לומר אותה שלא בכרה ילדה הנקבה ואין כאן בכור:

עוד מפרשים על משנה בכורות פרק ח׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן כו': כל ההלכה הזאת מבוארת ע"פ שני העקרים שהקדמנו. וסבת מחלוקת ר"מ ורבי יהודה כבר נזכר והלכה כר' יהודה:

תוספות יום טוב

שתי נשים שלא בכרו. עיין מ"ש בשם התוס' בפ"ק משנה ג':

וילדו ב' זכרים. לשון הר"ב במחבוא ונתערבו וכן לשון רש"י. וכך העתיק הטור וכתב ב"י דלא הוצרך לכתוב כן אלא משום סיפא. דבהו אצטריך דלא בריר לן וכו':

בתוך ל' יום. כלומר בתוך ל' ויום אחד כדתנן בספ"ד דערכין דל' יום דבכור ל' ויום אחד. ועיין במשנה ה' ו' פ"ה דנדה:

יחזיר לו חמש סלעים. פי' הר"ב הואיל ומת בתוך ל' ואגלאי מלתא דנפל הוא וכן פירש"י. והתוס' כתבו דבחנם פי' כן דאפי' קים לן ביה דכלו לו חדשיו. בבן חדש תלה רחמנא. עיין בפירוש משנה ו':

אם נתנו עד שלא חלקו כו'. צריך שום צריכותא אמאי תני תו פלוגתא דר"מ ור"י. תוס':

תפארת ישראל – יכין

שתי נשים של איש א':

שלא בכרו וילדו שני זכרים ונתערבו:

אם לכהן אחר נתן ב' הפדיונות:

יחזיר לו חמש סלעים דפחות מבן חודש פטור מפדיון:

אינו יכול להוציא מידם דלא מצי האב לומר. לכל כהן נתתי רק חצי מעות הפדיון של כל א'. ויחזיר לי חצי של המת. ליתא דאע"ג דבכה"ג בנו פדוי [כבכורות דנ"א ב']. דמצי ליתן דמי פדיון בנו אפילו לעשרה כהנים. עכ"פ הכא מדלא פרש כן בשעת שנתן המעות. מצי כל א' מהכהנים לומר הנני מוחזק בפדיון החי:

זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה שילדו ב' נשיו המבכירות ונתערבו:

נותן חמש סלעים לכהן דממ"נ חד זכר הוא בכור [ועי' לעיל פ"ב מ"ז]:

אין כאן לכהן כלום דשמא הנקיבות יצאו תחלה:

מלאכת שלמה

זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה. ה"ג בכל הספרי כתיבת יד או שני ורש"י ז"ל גריס אי שני ביוד וכמו שהעתיק ר"ע ז"ל:

אחת בכרה וכו' זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. הרמב"ם ז"ל בספי"א דהלכות בכורים העתיק זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה אין כאן לכהן כלום אבל בסיפא דאחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים כתב בלבד זכר ונקבה אין כאן לכהן כלום. שאם ילדו שני זכרים ונקבה זה שלא בכרה אשתו פסק שם שיתן חמש סלעים לכהן ותלוי בסוגיית הגמרא שאכתוב בסמוך בס"ד והראב"ד ז"ל השיגו שם וכתב שם עוד מהרי"ק ז"ל ורבינו גורס במשנה כגירסת הראב"ד ז"ל. [הגה"ה פי' בסיפא אע"ג דבפסק הדין חולק עמו]. ומפרש דהא דתני רב הונא שני זכרים ונקבה אין כאן לכהן כלים ארישא קאי דוקא וגריס בגמרא כיון דבאיש אחד ושתי נשיו משכחת לה ובשני אנשים לא משכחת לה לא מתני ליה ומפרש וכו' וע"ש. ועוד כתב גירסא אחרת בלשון הגמרא בשם הר"י קורקוס ז"ל אליבא דהרמב"ם ז"ל ע"ש:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בכורות פרק ח׳ משנה ד׳?

משנה בכורות פרק ח׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״שתי נשים שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בכורות פרק ח׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בכורות פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת בכורות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת בכורות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bekhorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bekhorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bekhorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)