משנה בכורות פרק ב׳ משנה ז׳

מסכת בכורות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁלֹּא בִכְּרוּ, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, נוֹתֵן שְׁנֵיהֶם לַכֹּהֵן. זָכָר וּנְקֵבָה, הַזָּכָר לַכֹּהֵן. שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, הַכֹּהֵן בּוֹרֵר לוֹ אֶת הַיָּפֶה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מְשַׁמְּנִים בֵּינֵיהֶן, וְהַשֵּׁנִי יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְחַיָּב בַּמַּתָּנוֹת. רַבִּי יוֹסֵי פּוֹטֵר. מֵת אֶחָד מֵהֶן, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, יַחֲלוֹקוּ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם:

עוד מפרשים על משנה בכורות פרק ב׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שתי רחלות שלא בכרו וילדו ב' זכרים נותן שניהן כו': הפירוש על זה כמו שהפירוש במה שלפניו והוא ידוע שמאחר שאמר עד שתביא ב' נקבות אנו אומרים כל אחת ילדה נקבה בתחלה ולפיכך אין לכהן כלום והלכה כר"ע:

תוספות יום טוב

וילדו שני זכרים שניהן לכהן. עיין מ"ש בשם התוס' בפ"ק משנה ג':

רבי טרפון אומר הכהן בורר לו את היפה. דמסתמא דילידא חדא שביח טפי. ובהכי עביד צריכותא בגמרא, דקמ"ל דאף בזו פליג ר"ע:

תפארת ישראל – יכין

נותן שניהם לכהן ואילה"ק דנימא ספק הוא. שמא אחת נימח ונימק הולד שבמעיה וטנפה. או שמא שניהן טינפו ואח"כ ילדו הזכרים. והרי טינוף פוטר בבהמה דקה [כפ"ג מ"א]. ואי"ל משום דרוב בהמות ולד מעליא ילדן. וטינוף הוה מיעוטא ולא חיישינן לה. ליתא. דהרי חיישינן לטינוף [שם]. נ"ל דדוקא התם קודם שראויות ללידה וכבר ראויות להתעבר חיישינן לטינוף. משא"כ הכא שכבר ראויה ללידה. הוה טינוף מלתא דלא שכיחא [ועי' תוס' ד"כ ע"א ד"ה ר' יהושע]:

זכר ונקבה הזכר לכהן קמ"ל דלא נימא דוקא ברישא שאין ודאי חלק לישראל בהן. משא"כ הכא דיש לישראל ודאי חלק בהן. דהרי א' ודאי פטור. אימא שמא הנקיבה נולדת קודם הזכר והאחרת טנפה. קמ"ל:

אחד לו ואחד לכהן ופליגי ר"ט ור"ע איזה יתן לו:

או שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום דשמא אין לכהן כלום דכל א' בכרה הנקיבה:

מלאכת שלמה

שתי רחלות שלא בכרו וכו'. גמרא וצריכא דאי אשמעינן קמייתא רחל שילדה שני זכרים ה"א בההיא קאמר ר"ע כהן נוטל כחוש משום דשני זכרים מחדא רחל נפיק ומספקא מילתא והמע"ה אבל שתי רחלות שילדו שני זכרים ונקבה דתרין נפקי מחדא וחדא מחדא אימא מודי ליה לר' טרפון דכהן בורר לו את היפה דלפיכך הוא יפה שיצא יחיד ולא היתה נקבה עמו וזהו ודאי בכור גמור ואי אשמועינן בהא בהא קאמר ר' עקיבא דתרויהו לא בכרו אבל א' בכרה ואחת שלא בכרה וילדו שני זכרים אימא מודי ליה לר"ט דהך דלא בכרה שביח ושמין טפי וכדאמרינן בפ"ק דתמורה מר זוטרא איקלע בי רב אשי אייתי לקמיה בשרא אמרו ליה ליכול מר דמברי משום דבוכרא הוא וה"א כיון דחזינן דהאי שביח טפי ודאי שהוא הבכור ומודה ר' עקיבא שהכהן נוטלו צריכא. ועיין במ"ש לקמן פ' יש בכור סימן ג':

שני זכרים ונקבה אחד לו ואחד לכהן. שהרי היתה נקבה עמו ואיכא למימר נקבה יצאה תחלה:

משמנין בניהם. כהן נוטל כחוש:

השני ירעה בעין צ"ל:

יחלוקו. דחזר בו ר"ט מקמייתא:

שני זכרים ושתי נקבות אין כאן לכהן כלום. דאיכא למימר כל חדא וחדא ילדה זכר ונקבה ויצאת נקבה תחלה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בכורות פרק ב׳ משנה ז׳?

משנה בכורות פרק ב׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״שתי רחלות שלא בכרו וילדו שני זכרים נותן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בכורות פרק ב׳ משנה ז׳?

על משנה זו אין פירוש של הברטנורא במהדורה שבידינו; ראו את המפרשים האחרים בעמוד.

כמה משניות יש במסכת בכורות פרק ב׳?

בפרק ב׳ של מסכת בכורות יש 9 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת בכורות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bekhorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bekhorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)