משנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה ו׳

מסכת בבא מציעא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ, אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוֹרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְמָעוֹת, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוֹרוֹ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

המקבל שדה. בחכירות כך וכך כורין:

מכת מדינה. שאכל חגב, או נשתדפו רוב שדות של אותה מדינה או אותה בקעה:

אינו מנכה. דאמר לו מזלך גרם:

בין כך ובין כך. אפילו היא מכת מדינה אינו מנכה. שעל המעות לא נגזרה גזירה:

עוד מפרשים על משנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה כו': וזה הדין כולל לשוכר וחוכר. ומכת מדינה הוא שיהיו רוב שדות מאותה מדינה מקולקלות. ואין הלכה כרבי יהודה:

תוספות יום טוב

המקבל שדה. פירש הר"ב בחכירות כך וכך וכו'. דאי בקבלנות. מאי מנכה איכא. מה שימצאו יחלוקו. רש"י:

נשדפה. לשון שדפון:

אם מכת מדינה וכו'. כתב הר"ב רוב שדות של אותה מדינה או אותה בקעה. ע"כ. ובגמרא ה"ד מכת מדינה. רובא דבאגא. ופירש רש"י רוב הבקעה שזו בתוכה. ע"כ. ותמהני דא"ה מאי או דקאמר הר"ב. ומצאתי במגיד פ"ח מהלכות שכירות שכתב לגירסת רש"י ופירושו. וכתב שגרסת הרמב"ם רובא דבאגי והוא כולל כל בקעות העיר ושכך מצא הגרסא במקצת נוסחי ההלכות. עכ"ד. ומשמע ודאי דטובא איכא בינייהו דהני שני הפירושים דלהרמב"ם אפילו נשתדף כל הבקעה שזו בתוכה לא הוי מכת מדינה עד שישתדוף רובא דכל הבקעות שבעיר מה שאין כן לרש"י. ולרש"י נמי כשנשתדפו רוב הבקעות ולא רוב דזו בתוכה לא הוי מכת מדינה מה שאין כן להרמב"ם. ואפשר לי לומר שהר"ב כתב לתרווייהו לענין דינא אף על פי שבמשנה אין לפרש שני הפירושים דהא אי הא לא הא. מ"מ לענין דינא אפשר לדון כתרווייהו. דכל ספק ממון לקולא לנתבע והרי החוכר הוא מוחזק בחכירתו. ולעולם [הוא] מנכה לו. דאי הוה עובדא כסברת הרמב"ם אזלינן בתריה להקל עליו. וכן אי הוה עובדא כסברת רש"י אזלינן בתריה גם כן להקל עליו:

מנכה. לשון הרמב"ם בחבורו [שם]. הכל לפי ההפסד שארעו. ע"כ. ופירש מהר"ר ואלק כהן בש"ע סימן שכ"ב דרצה לומר דאזלינן בתר שדה שלו. בין להקל בין להחמיר אם אין לקוי השדות כולן שוות:

תפארת ישראל – יכין

המקבל שדה מחבירו בחכירות. דאי בקבלנות מה ניכוי איכא, מה שימצאו יחלוקו:

ואכלה חגב [היישרעקקען]:

או נשדפה שנפלו ע"י סער גרעיני הזרע מהשבולת:

אם מכת מדינה היא שרוב שדות אותה העיר הוכו כן:

מנכה לו מן חכורו הכל לפי הפסדו:

אם אינו מכת מדינה אין מנכה לו מן חכורו שמזל החוכר הוא:

רבי יהודה אומר אם קבלה הימנו במעות בין כך ובין כך אינו מנכה לו מחכורו שעל המעות לא נגזר אבל בחכרה בפירות כיון דנותן לו מתוכה [כמ"ז] לפיכך גם על חכרותו נגזר:

מלאכת שלמה

המקבל שדה מחברו וכו'. תוס' ר"פ המוכר פירות ועיין במ"ש ר"פ בתרא דערכין:

ואכלה חגב או נשתדפה. והא ליתא אלא בחכרנותא דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו רש"י ז"ל. ועיין בתוס' יום טוב. ובגמרא אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה חייב דא"ל אילו זרעתה הוה מקיים בי לא יבושו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו. ואמר ריש לקיש לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל זרעה ולא צמחה מצי א"ל בעל הקרקע זרע לי וזיל כל זמן הזריעה כפ' מנהג המקום. ואין הלכה כר' יהודה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה ו׳?

משנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״המקבל שדה מחברו ואכלה חגב או נשדפה אם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא מציעא פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת בבא מציעא יש 13 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת בבא מציעא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Metzia – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Metzia – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Metzia – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)