משנה בבא מציעא פרק ט׳ משנה י״א

שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כו': מפי השמועה למדו שזה שאמר יתברך לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר שזה מדבר בשכיר יום שגובה כל הלילה ומה שנאמר ביומו תתן שכרו שהוא מדבר בשכיר לילה שגובה כל היום: ומה שאמר בזו המשנה שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה רצונו לומר שכיר שעות ביום גובה כל היום ושכיר שעות בלילה גובה כל הלילה:

שכיר יום גובה כל הלילה. כתב הר"ב שלאחריו שנאמר לא תלין וכו' ואי אפשר לומר וכו'. דכתיב כשכיר שנה בשנה. [ועיין מה שכתבתי במשנה ב' פרק ד' דבכורות] וכי כתיב לא תבא וכו'. לשון רש"י העתיק דקאי אברייתא דסיימא בשכיר לילה שגובה כל היום שנאמר (דברים כ״ד:ט״ו) ביומו תתן שכרו. כלומר וסיפא לא תבא וגו'. ופתח רש"י בלא תבא דסיים:

שכיר שעות וכו'. כתב הר"ב הכי קאמר וכו'. וכן פירש הרמב"ם. וכרב בגמרא ועיין לקמן:

יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום. פירש הר"ב דכיון דמשכה פעולתו עד שתחשך הוה ליה שכיר לילה. וכו'. וכן כתב רש"י בפירוש המשנה. ובגמרא בפלוגתא דרב ושמואל ברישא דשכיר שעות מפרש דשאני של יום משל לילה. משום דאין לילה הולך אחר היום. והיום הולך אחר לילה כששכירתו נמשך בלילה. ולא דמי לשכיר יום דאתמול. שאינו גובה אלא כל הלילה. ע"כ. אבל זה תימה דאם כן בשכיר שעות דלילה. נמי היום הולך אחר הלילה. וכן הוא בהדיא בגמרא. דסיפא דהכא יצא בלילה וכו' מוקי לה כרבי שמעון דאמר שכיר שעות דיום. גובה כל היום. שכיר שעות דלילה. גובה כל הלילה וכל היום שמע מינה דבחדא מחתא נינהו. ואע"ג דמעיקרא אמר רב בפירוש דשכיר שעות דמתניתין דלצדדין קתני. וכדפירש הר"ב והרמב"ם. היינו מקמי דאתותב מהך סיפא. אבל לבתר דאתותב משני אמר לך רב תנאי היא דתניא שכיר שעות וכו'. וראיתי להרא"ש שכ' דאע"ג דאתותב רב. מוקי למתניתין [דהיינו רישא] דלצדדין קתני. גם הרי"ף הביא סוגיא דלצדדין קתני ולא הביא מאי דאתותב מסיפא ושינויא דתנאי היא. וגם הביאו המשנה כצורתה. שוב ראיתי בספר חכמת שלמה שכתב וז"ל אמר לך רב תנאי היא אינו אומר אלא. דשינויא קמא דמוקי רב לצדדין כדקיימא קיימא. וכן דעת הרי"ף והרא"ש ובארתי כל הצורך בספרי. ע"כ. ונראה בעיני דהכי קאמר דלעולם רישא לצדדין קתני. ודלא כסיפא. ומתניתין גופא תנאי היא דסיפא כרבי שמעון ורישא כר' יהודה וניחא לרב למוקים מתניתין גופה כתנאי משום דמתניתין דייקי הכי. דאי איתא דכולה רבי שמעון. ורישא לאו לצדדין היא. אלא כמו שהיא שנויה. שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום. אם כן בשכיר שעות דלילה בלבד היא. ולא נשנה כלל שכיר שעות דיום. וזה דלא כסיפא ששונה יצא ביום בהדיא. הלכך מוקי לרישא דלצדדין קתני. ונשנה גם כן שכיר שעות דיום כמו בסיפא. ורישא רבי יהודה. וסיפא רבי שמעון. וממילא דהלכה כרבי יהודה בתרוייהו. דר' שמעון ורבי יהודה הלכה כר"י. והיינו דהרמב"ם והטור פסקו בסיפא דלא כמתניתין. ועתה פירוש הר"ב והרמב"ם במשנה מכוון בפירושא דמפרשא בגמרא דרישא לצדדין וסיפא כמו שהיא שנויה. אלא דאכתי קשיא עליו ועל הרמב"ם שהיה להם לפרש דסיפא כרבי שמעון דלא כרישא ושאינה הלכה. ולא בלבד כדי לפסוק הלכה. אלא אף זו כי היכי דלא תקשה רישא וסיפא אהדדי:

שכיר יום גובה כל הלילה שלאחריו, ובבוקר עובר בבל תלין. ופועלין דידן, שאין עושין עד הלילה, מששקעה חמה עובר על ביומו תתן שכרו [של"ט]:

שכיר לילה גובה כל היום ומששקעה חמה עובר:

שביר שעות גובה כל הלילה וכל היום ר"ל בכלה שכירתו ביום, מששקעה חמה עובר, ובכלה בלילה משעלה השחר עובר:

שכיר שבת שבוע:

שכיר שבוע על כל השמיטה:

יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום היינו אליבא דר"ש דפליג את"ק. וקיי"ל דגובה כל הלילה:

שכיר יום גובה כל הלילה. פי' כל הלילה הוא זמן גבייתו בין לענין שבועה שתקנו לו חכמים שכיר בזמנו נשבע ונוטל בין לענין שאינו עובר עליו משום לא תבוא עליו השמש אלא משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:

שכיר לילה. שיוצא ממלאכתו בבקר:

גובה כל היום. בין לענין שבועה ובין לענין שאינו עובר עליו משום בל תלין אלא משום לא תבא עליו השמש רש"י ז"ל ובת"כ פ' ב' דפרשת קדושים:

שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה [הגהה כתב הר"ר יהוסף ז"ל בכל הספרים מצאתי שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום וצ"ע ע"כ]. ופי' רעז"ל דה"ק שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כרב דהלכתא כותיה באיסורי ודלא כשמואל דמפ' למתני' הכי שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל היום וכל הלילה. וכתב הרא"ש ז"ל דפליגי בפלוגתא דר' יהודה ור"ש ורב כר' יהודה וקיימא לן ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וסיפא דמתני' דקתני שכיר שבת וכו' יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ר"ש היא דלר' יהודה אינו גובה אלא כל הלילה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות שכירות. וכתבו תוס' ז"ל יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום וכן ברישא בשכיר שעות דלילה אע"פ שיצא ממלאכתו בעוד לילה גובה כל היום ואינו עובר בבל תלין בעמוד השחר דלינה משמע כל הלילה וזה השכירות לא לן כל הלילה ע"כ. ונלע"ד דכוונתם ז"ל ליישב משנתנו אליבא דשמואל אע"פ שאין הלכה כמותו. וביד כולה מתני' עד סוף סימן י"ב פי"א דהלכות שכירות. ובטור ח"מ סימן פ"ט ושל"ט. וכתב רבינו שלמה לוריא ז"ל וז"ל אמר לך רב תנאי היא אינו אומר אלא דשנוייא קמא דמוקי רב לצדדין כדקיימא קיימא וכן דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל ובארתי כל הצורך בספרי ע"כ ועיין בתוס' י"ט: