משנה בבא מציעא פרק ח׳ משנה ו׳

מסכת בבא מציעא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג וְעַד הַפֶּסַח, בִּימוֹת הַחַמָּה, שְׁלשִׁים יוֹם. וּבַכְּרַכִּים, אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת, אֶחָד עֲיָרוֹת וְאֶחָד כְּרַכִּים, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִים וְשֶׁל צַבָּעִים, שָׁלשׁ שָׁנִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

המשכיר בית לחבירו. סתם:

בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח ובימות החמה שלשים יום. כלומר, אם בא להוציאו קודם הפסח צריך שיודיענו שלשים יום מימות החמה, דהיינו מט״ו באלול שמשם שלשים יום עד החג שהוא התחלת ימות הגשמים. ואם לא הודיעו מט״ו באלול, אינו יכול להוציאו עד הפסח. וממילא שמעינן שהמשכיר בית סתם בימות החמה, צריך להודיעו שלשים יום קודם שיוציאנו:

ובכרכים. שהכל נמשכים שם לגור והבתים אין מצויין לשכור, צריך להודיעו י״ב חודש קודם יציאתו, בין בימות החמה בין בימות הגשמים. וכשם שמשכיר צריך להודיע, כך שוכר צריך להודיע, בעיירות שלשים יום ובכרכים שנים עשר חודש. ואם לא הודיעו אינו יכול לצאת אלא נותן לו שכרו:

של נחתומים ושל צבעים שלש שנים. מפני שהקיפן מרובה לזמן ארוך. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

עוד מפרשים על משנה בבא מציעא פרק ח׳ משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים כו': בימות החמה שלשים יום רצונו לומר שאינו יכול להוציאו אלא אם כן הודיעו קודם ימות הגשמים שלשים יום ואם לא הודיעו לא יוציאו עד שיעברו ימות הגשמים וכמו כן מה שאמר י"ב חדש רוצה לומר שיודיעו ויאמר לו בקש לעצמך בית דירה ואין יכול להוציאו עד שיעברו י"ב חדש אחר שהודיעו. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל [לפי שאלו החנויות יש בהן בנין וטורח גדול]:

תוספות יום טוב

המשכיר בית לחבירו. פירש הר"ב סתם. לכך וכך סך לחדש. או לשנה. שלא קבע לו זמן קבוע. נ"י. וכן כתב המגיד פ"ו מהלכות שכירות:

ובחניות וכו' י"ב חדש. פירש רש"י שחנוני מקיף הקפות למכירין ושוהין מלשלם לו ימים רבים. וכשמביאין לו מעותיו באין על פתח החנות שהקיפו שם. ואם הלך למקום אחר. אינן יודעין אנה ימצאוהו. ע"כ. וכתב בית יוסף סימן שי"ב דבחנות נמי כשם שמשכיר וכו' כך שוכר צריך להודיע י"ב חדש. כמ"ש הר"ב ברישא לפי שמשכיר לא ימצא מי שיניח חנותו ויקח שלו אלא אם כן יניחנו שנים עשר חדש קודם כדי שיגבה הקפותיו. וגם כדי שיודיע לבעל החנות שלו שרוצה לצאת:

רבן שמעון בן גמליאל אומר כו' כתב הר"ב והלכה כרבן שמעון בן גמליאל. וכן כתב הרמב"ם. ובחבורו [שם] חזר בו. אבל הרי"ף והרא"ש פוסקין כמותו דמסתברא טעמו. עיין פ"ח דעירובין [משנה ז']:

של נחתומים. מוכרי ככרות. רש"י:

תפארת ישראל – יכין

בימות הגשמים בכך וכך לחודש, ולא פי' מתי יצא:

בימות החמה שלשים יום ר"ל צריך שיודיעו ל' יום מקודם שיצא שיבקש לו דירה אחרת, וה"ה דבלא הודיעו קודם החג ל' יום, שוב אינו מוציאו עד אחר הפסח [שי"ב]:

ובכרכים עיירות גדולות שאין דירות מצוייות שם:

אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים שנים עשר חדש ר"ל צריך שיודיעו י"ב חודש קודם שיצא:

רבן שמעון בן גמליאל אומר חנות של נחתומים ושל צבעים שמלוין לזמן מרובה:

שלש שנים ר"ל ג' שנים קודם שיצא צריך שיודיעו שיצא. וכשעורין הנ"ל נותנין גם להמשכיר, שלא יעמוד ביתו פנוי, ובלא הודיעו חייב בתשלומי השכירות כולו, אם לא שיעמיד לו אדם הגון כמוהו ושאין בני ביתו מרובין משלו, שידור תחתיו בביתו, ובדר המשכיר גם הוא באותו בית, אז אפילו בפחותים בני בית של האחרון מהראשון, יכול משכיר לעכב [שי"ב ושט"ז]:

מלאכת שלמה

המשכיר בית לחברו בימות הגשמים וכו' בגמרא מוקמינן לה במשכיר בית סתם לכך וכך סך לחודש או לשנה שלא קבע לו זמן קבוע ומש"ה צריך להודיעו ל' יום בימות החמה כדי שיוכל לחפש בית אחר דבימות החמה שכיחי בתי למיגר ולפיכך אם ירצה להוציאו מביתו בימות הגשמים צריך להודיעו מט"ו באליל דהיינו שלשים יום קודם החג שהוא התחלת זמן הגשמים וממילא שמעינן דבימות החמה גופייהו צריך להודיעו ל' יום קודם ודי כיון דבימות החמה קאי שכיחי בתי למיגר וא"כ בימות החמה דקתני במתני' ה"ק המשכיר בית לחברו סתם אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח אא"כ הודיעו בימות החמה שלשים יום קודם ודין ימות החמה לא נזכר במשנתנו כלל אלא ממילא ש"מ דבימות החמה סגי בשלשים יום דהא שכיחי בתי למיגר ולעולם סתם שכירות בין בימות החמה בין בימות הגשמים הוי שלשים יום ולעולם ג"כ דבשניהם ההודעה הוי ל' יום אלא שאם חסר אפילו יום אחד מן הל' יום שקודם ימות הגשמים שלא הודיעו אינו יכול עוד להוציאו עד אחר הפסח אבל ממות החמה מיד ששלמו ל' יום להודעה יכול להוציאו ובכרכים אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים צריך להודיעו י"ב חודש ואם לא הודיעו אינו יכול להציאו אבל אם השכירו לזמן ידוע מפורש בירוש' שאפילו נשלם זמנו בימות הגשמים מוציאו מ"ט דהא ידע דזימניה מגיע בטבת או בשבט וכמו שהודיע דמי ע"כ:

חנות של נחתומין ביד פ' ששי דהלכות שכירות סימן ז' ושם חזר בו ממה שפסק כאן בפי' המשנה הלכה כרשב"ג וגם העיטור בשם בעל הלכות פסק דלא כרשב"ג אבל הרי"ף והרא"ש ז"ל פסקו כרשב"ג. ובטור כולה מתני' עד סוף הפרק בח"מ סי' שי"ב שי"ג שי"ד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא מציעא פרק ח׳ משנה ו׳?

משנה בבא מציעא פרק ח׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״המשכיר בית לחברו בימות הגשמים אינו יכול להוציאו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא מציעא פרק ח׳ משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא מציעא פרק ח׳?

בפרק ח׳ של מסכת בבא מציעא יש 9 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת בבא מציעא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Metzia – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Metzia – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Metzia – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)