דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה בבא מציעא פרק ד׳ משנה י״ב

מסכת בבא מציעא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

הַתַּגָּר נוֹטֵל מֵחָמֵשׁ גְּרָנוֹת וְנוֹתֵן לְתוֹךְ מְגוּרָה אַחַת. מֵחָמֵשׁ גִּתּוֹת, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ פִּטָּם אֶחָד. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא מִתְכַּוֵּן לְעָרֵב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִין לַתִּינוֹקוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבֹא אֶצְלוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וְלֹא יִפְחֹת אֶת הַשָּׁעַר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, זָכוּר לָטוֹב. לֹא יָבֹר אֶת הַגְּרִיסִין, דִּבְרֵי אַבָּא שָׁאוּל. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. וּמוֹדִים שֶׁלֹּא יָבֹר מֵעַל פִּי מְגוּרָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כְגוֹנֵב אֶת הָעָיִן. אֵין מְפַרְכְּסִין לֹא אֶת הָאָדָם וְלֹא אֶת הַבְּהֵמָה וְלֹא אֶת הַכֵּלִים:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

התגר נוטל מחמש גרנות. שהכל יודעים בו שלא גדלו בשדותיו ומבני אדם הרבה לוקח ובחזקת כן לוקחים ממנו:

מגורה. אוצר שאוגרין בו תבואה. גורן, הוא שדשין בו את התבואה. ודרך התגר לקנות מבעלי בתים בשעת הגורן ולהכניס למגורה שלו:

פיטס. גיגית גדולה:

ובלבד שלא יתכוין לערבן. להוציא קול לקנות הרוב ממקום משובח ולערב בו ממקום אחר ושכניו סבורים שכל הפירות מאותו מקום:

ולא יפחות את השער. למכור בזול. מפני שהוא מרגיל לבא אצלו ומקפח מזונות חביריו:

זכור לטוב. שמתוך כך אוצרי פירות מוכרין בזול. וכן הלכה:

גריסין. פולין גרוסות בריחים, אחת לשתים:

לא יבור. את הפסולת. לפי שמתוך שנראות יפות הוא מעלה את דמיהן הרבה מדמי הפסולת שנטל מהן:

וחכמים מתירין. שיכול הלוקח לראות ולהבחין כמה דמי הפסולת שנברר, מאלו שישנן באחרים. וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו שהן מבוררים מפני הטורח. והלכה כחכמים:

שלא יבור מעל פי המגורה. למעלה להראות יפות, ואת הפסולת שבתוכו לא בירר:

לפי שאינו אלא כגונב את העין. בברירתו:

מפרכסין. מתקנין ומיפין:

לא את האדם. עבד כנעני העומד לימכר:

עוד מפרשים על משנה בבא מציעא פרק ד׳ משנה י״ב

פירוש המשניות לרמב״ם

התגר נוטל מה' גרנות ונותן לתוך מגורה כו': לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות כו': פיטם הגגית הגדולה ועוד יתבאר זה במסכת כלים (פ"ג הלכה ו') ויש בקליפת הפול סימן שהיו יודעים בו אם יתבשל מיד או לא יתבשל אלא בטורח גדול כמו שהוא ידוע בענין הפול אבא שאול אוסר לבור את הגריסין כלומר להסיר קליפתן כדי להתלמד ממנו עליו וחכמים מתירין לפי שהוא לא הכניס בתוכה דבר אבל הוא אסור (לקנות) [לנקות] מה שנראה מן הכרי ויניח בתוכו הקליפה לפי שהוא גונב את העין ופרכוס הוא התקון והיפיו. ואין הלכה כרבי יהודה ולא כאבא שאול:

תוספות יום טוב

וחכמים מתירין. דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי. ואת פליג שיסקי. גמרא:

בגונב את העין. אפשר דלהכי לא קרי ליה גונב העין ממש לומר שאע"פ שמודיעו שלא בירר אלא מעל פי מגורה דאפ"ה אסור לפי שאפשר שע"י שרואה בשעת המכירה על פי המגורה שכולן יפות ואין בהם פסולת מתוך כך לא יעלה על לבו תמיד שיש פסולת בו ולפיכך לא קורהו אלא כגונב את העין.

תפארת ישראל – יכין

התגר נוטל קונה תבואה:

מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת [שפייכער] א':

מחמש גתות ונותן לתוך פיטם [טאננע] גדולה:

אחד דהכל יודעים שקונה מהרבה אנשים:

ובלבד שלא יהא מתכוין לערב שלא יקנה הרוב ממקום היפה כדי שיצא קול שקנה הכל משם:

וחכמים מתירין וכן הלכה [רכ"ח]:

לא יבור את הגריסין דמדנראות יפות, מעלה בדמיהן יותר מדמי הפסילת שלקח:

ומודים שלא יבור מעל פי מגורה למעלה ויניח הפסולת שלמטה, אף שמודיעו שבירר רק למעלה, אפ"ה יחשוב שאין כל כך פסולת למטה:

אין מפרכסין [אויפפוטצעו]:

כגון להשחיר שערות לבנות של עבד זקן בהמכרו, או להשקות בהמה מי סובין שתראה עי"ז שמינה, וכ"כ לנפח הבשר כמו שנהגו הקצבים כדי שיראה הבשר שמן [ובל"ז דבר מתועב ומסוכן הוא, כמ"ש הרופאים שכשיש שום חלי בהקצב הנופח הבשר, מתדבק החולי ההוא ח"ו באוכל הבשר], וכ"כ אסור לצבוע כלים ישנים, כדי שיראו חדשים ויפין [שם]:

מלאכת שלמה

פיטס בסמך ס"א בתי"ו ומ"ם ס"א בתיו וסמך:

רבי יהודה אומר לא יחלק וכו' פ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"א:)

קליות גרסינן בנקודת חירק בלמד וכן הוא במכלול עלה נ"ז:

וחכמים מתירין דאמר להו אני מחלק אגוזים ואתה חלק שקדים או אפרסקין:

ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב כתב [כאן נמחק איזה תיבות בכ"י] ז"ל נ"ל דהאי מדברי ר' יהודה היא ע"כ:

לא יבור את הגריסין פי' הרמב"ם ז"ל יש בקליפת הפול סימן שהיו יודעין בו אם יתבשל מיד או לא יתבשל אלא בטורח כמו שהוא ידוע בענין הפול. אבא שאול אוסר לבור את הגריסין כלומר להסיר את קליפתו כדי להתלמד ממנו וחכמים מתירין לפי שהוא לא הכניס בתוכה דבר ע"כ:

וחכמים מתירין היינו ר' אחא דמתיר נמי בדבר הנראה וכמו שפירש רעז"ל:

אלא כגונב את העין כתוב בתוספת י"ט אפשר דלהכי לא קרי לי' גונב העין ממש לומר שאע"פ שמודיעו שלא בירר אלא ע"פ מגורה דאפ"ה אסור לפי שאפשר שע"י שרואה בשעת המכירה ע"פ המגירה שכולן יפות ואין בהן פסולת מתוך כך לא יעלה על לבו תמיד שיש פסול בו ולפיכך אינו קורהו אלא כגונב את העין ע"כ:

ולא את הכלים מוקמינן לה בגמרא בעתיקי אבל בחדתי שרי. וביד שם בהלכות מכירה פי"ח סימן ב' ד' ז'. ובטור ח"מ סימן רכ"ח:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא מציעא פרק ד׳ משנה י״ב?

משנה בבא מציעא פרק ד׳ משנה י״ב פותחת במילים ״התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא מציעא פרק ד׳ משנה י״ב?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־13 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא מציעא פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת בבא מציעא יש 12 משניות, וזו המשנה ה־12 בו.

עוד: מסכת בבא מציעא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Metzia – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Metzia – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Metzia – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Metzia – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)