דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה בבא קמא פרק י׳ משנה ט׳

מסכת בבא קמא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

אֵין לוֹקְחִים מִן הָרוֹעִים צֶמֶר וְחָלָב וּגְדָיִים, וְלֹא מִשּׁוֹמְרֵי פֵרוֹת עֵצִים וּפֵרוֹת. אֲבָל לוֹקְחִין מִן הַנָּשִׁים כְּלֵי צֶמֶר בִּיהוּדָה, וּכְלֵי פִשְׁתָּן בַּגָּלִיל, וַעֲגָלִים בַּשָּׁרוֹן. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ לְהַטְמִין, אָסוּר. וְלוֹקְחִין בֵּיצִים וְתַרְנְגוֹלִים מִכָּל מָקוֹם:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין לוקחין מן הרועים. דאיכא למימר שמא גנבו מצאנו של בעל הבית המסור להם:

צמר ביהודה ופשתן בגליל. מלאכת הנשים היא, והן עצמן עושות ומוכרות. ולדעת בעליהן הוא:

ועגלים הרועים בשרון. שם מקום שמגדלין בו עגלים. ושלהן הן:

עוד מפרשים על משנה בבא קמא פרק י׳ משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים כו': אלו הדברים שהזהיר שלא לקנותן לפי שחזקתן גנבה בידם:

תוספות יום טוב

ולא משומרי פירות. עצים. מיירי בשומרי פירות מחוברים באילנות:

ועגלים בשרון. לשון הר"ב שם מקום שמגדלים בו עגלים ושלהן הן. וקאי על נשים וכן ברמב"ם פרק ו' מהלכות גניבה. וז"ל המגיד והעגלים שם בזול. והאשה מגדלתן ומוכרתן:

וכולן שאמרו להטמין אסור. מפני שהן בחזקת גניבה. הרמב"ם שם:

ולוקחין ביצים ותרנגולים מ"מ. מכל אדם. ואם אמר הטמן אסור. הרמב"ם שם:

תפארת ישראל – יכין

וגדיים דחזקה שגנבום:

ועגלים בשרון שעסקן בהן הוא, ולדעת בעליהן מוכרין:

ולוקחין ביצים ותרנגולים מכל מקום ומכל אדם. רק דבאומרים להטמין, אסור דחזקתן שנגנבו:

מלאכת שלמה

אין לוקחין מן הרועים וכו' ונראה דסמך האי מתני' למתני' דהגונב טלה מן העדר דברועים שייך שפיר שגונב טלה מן העדר ואע"פ שלא ידעו הבעלים בגניבתו פטור אפי' אליבא דרב חסדא משום דלא שייך ברועה טעמא דאנקטה נגרי ברייתא שאע"פ שכיון לגונבה או גנבה כבר היא רועה בכלל הצאן. או אפשר דאשמועי' בסמיכות המשניות זו לזו דאע"ג דתנינן הגונב טלה וכו' חייב באחריותו אם קנה מן הרועה שאסור לקנות ממנו טלאים וגדיים וצמר וחלב או מן הנשים כלי צמר בגליל וכלי פשתן ביהודה או עגלים שלא מן השרון או שאמרו לו להטמין ואעפ"כ קנה מהם ורצה לשוב בתשובה אין צריך להודיע לבעלים אלא יחזיר למי שקנה ממנו ויצא ידי חובתו אפי' מידי שמים כך נראה לע"ד:

צמר וחלב וגדיים כצ"ל. ובברייתא בגמ' תניא אבל לוקחין מהן תפורין מפני שהן שלהן ופי' רש"י ז"ל תפורים בגדים תפורים דאי נמי גנבן קננהו בשנוי ע"כ. אבל מצאתי שכתב מוהרי"ק ז"ל שם בבית יוסף שהרשב"א ז"ל כתב דאינו מחוור בעיני דתיפוק ליה משום שטוואו ולבנו וארגו ועוד בגדים מאן דכר שמייהו ונראין דברי הראב"ד ז"ל שפי' גיזין תפורין זה עם זה דלפי שאסרו התלושין של צמר ואפי' יש בהן שיעור שתים ושלש גיזין מפני שנראה כי הוא שומט אותן מן הגיזין וגניבה היא בידו אבל אם אותם תלושין תפורין זה עם זה ויש בהן שיעור ד' וה' לוקחין אותם שאם היתה גניבה לא היה תופר אותם אבל היה מוכרן מעט מעט בגניבה כדי שלא יהא בו הרגשה. והרמב"ם ז"ל בפ' ששי מהלכות גניבה השמיט הא דאבל לוקחין מהן תפורין משמע שהיה מפרש כפי' רש"י ז"ל והוקשה לו מה שהוקשה להרשב"א ז"ל ולפיכך השמיטו עכ"ל ז"ל:

כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל פי' רש"י ז"ל צמר ביהודה ופשתן בגליל זו היא מלאכת הנשים והן עצמן עושות ומוכרות ולדעת בעליהן הוא ע"כ. וראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלות כלי צמר ביהודה וכתב כן מצאתי. ונלע"ד דאי טוויית צמר וטוויית פשתן אין נכללין בכלל סתם כלי נקט כלי לרבותא דאפי' דסתם מלאכת הנשים היא טוייה כדאמרי' בעלמא אין חכמתה של אשה אלא בפלך אפ"ה הכא ביהודה ובגליל אפילו כלים ארוגין ועשוין בשלימות קונין מהן שהיא ג"כ סתם מלאכת הנשים שם והכי משמע לע"ד מלשון רש"י ז"ל דוק:

ועגלים בשרון ברחבה לעין כל דמאחר שמוכרין בפרהסיא לא גנבום לישנא אחרינא שרון שם מקום ומקום גדול עגלים ולוקחין עגלים בזול ומגדלין אותן ושלהן הן ולשון זה עיקר כדאמרי' במנחות בפ' כל קרבנות אלים ממואב כבשים מחברון עגלים משרון רש"י ז"ל:

וכולן שאמרו להטמין אסור ס"א וכולן שאמרו הטמן וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא קמא פרק י׳ משנה ט׳?

משנה בבא קמא פרק י׳ משנה ט׳ פותחת במילים ״אין לוקחים מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא קמא פרק י׳ משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא קמא פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת בבא קמא יש 10 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת בבא קמא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Kamma – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Kamma – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Kamma – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Kamma – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)