משנה בבא בתרא פרק ה׳ משנה י׳

מסכת בבא בתרא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

הַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבַעַל הַבַּיִת אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, חִלּוּף הַדְּבָרִים. חֶנְוָנִי מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת, וּמְמַחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַּׁבָּת, וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הסיטון. סוחר שקונה הרבה ביחד וחוזר ומוכר לחנונים מעט מעט:

מקנח מדותיו. בשביל היין והשמן שנקרש בתוכם והמדה מתמעטת:

ובעל הבית. שאינו מוכר תדיר כסיטון, מקנח פעם אחת בשנה:

פעמים בשבת. שהחנוני אינו חייב להטיף שלש טפין כמו שחייב הסיטון ובעל הבית, ומשתייר בכלי ונדבק בו:

וממחה. מקנח אבני משקלותיו ששוקל בהן דבר לח:

על כל משקל ומשקל. כל פעם ששוקל מקנח:

עוד מפרשים על משנה בבא בתרא פרק ה׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הסיטון מקנה מדותיו אחת לשלשים יום כו': סיטון הוא המחלק הסחורות של בעלי הסחורות על בעלי החנויות. ומקנח שמסיר החלודה ומה שנדבק בכלי. וממחה שרוחץ במים:

תוספות יום טוב

הסיטון. פרשתיו במשנה ד' פ"ב דדמאי:

רב שמעון בן גמליאל אומר חלוף הדברים. סיטון פעם אחת בשנה. דכיון שמוכר תדיר אין המשקה נקרש בתוכו. אבל בעל הבית שאינו מוכר תדיר נקרש ומייבש המשקה בתוכו. הרשב"ם. ובפ"ח מהלכות גניבה פסק הרמב"ם דלא כרשב"ג. וכתב הכ"מ דיש לתמוה למה. דהא קי"ל כל מקום ששנה רשב"ג הלכה כמותו. ע"כ. ובב"י סימן רל"א כתב ואפשר דשאני הכא דמסתבר טעמיה דת"ק. ע"כ. ואני כבר כתבתי במ"ז פרק ח' דעירובין דהאי כללא לאו דוקא. והזכרתי הרבה משניות שנשנה בהם רשב"ג ולא פסק הרמב"ם כמותו. ויש עוד אחרות ולא כתבתי כולם:

חנוני מקנח מדותיו וכו'. ואפילו רשב"ג מודה. רשב"ם ונ"י. ומיהו דלא כר' יהודה דמ"ח:

וממחה. פירש הר"ב מקנח. כמו ומחה ה' דמעה מעל כל פנים (ישעיהו כ״ה:ח׳). הרשב"ם:

משקלותיו. פירש הר"ב ששוקל בהן דבר לח. כבשר ושמן. ודבש. או דג מליח מפני שנדבק בו מהלכלוך ומכביד המשקל. נ"י:

ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל. פירש הר"ב כל פעם ששוקל. שנדבק בהן יותר מן המשקולות לפי שיש להן בית קבול. הרשב"ם:

תפארת ישראל – יכין

הסיטון הוא סוחר שקונה הרבה משקה ביחד, ומוכר מעט מעט לחנווני':

מקנח מדותיו אחת לשלשים יום דמשום לכלוך הנדבק, המדה מתמעטת:

ובעל הבית שאינו מוכר תדיר כסיטון:

חלוף הדברים דסיטן מדמוכר תדיר אין המשקה נקרש בהמדה, ואין הלכה כרשב"ג [כללא. דכללא דכל ששנה רשב"ג במשנה, הלכה כמותו, לאו דוקא ועפ"ה מ"ח]:

חנוני מקנח מדותיו פעמים בשבת מדאינו מטיף ג' טיפין כסיטון נדבק בכליו הרבה:

וממחה מקנח:

ומקנח מאזנים על כל משקל ומשקל כל פעם ששוקל, דמדעמוקים נדבק בהם האבק:

מלאכת שלמה

הסיטון וכו' עד סוף הפרק בת"כ פ"ח דפרשת קדושים וכן ביד פ"ח דהלכות גניבה וכן בטור סימן רל"א. סיטון חטים בלשון יון ומשום שקונה הרבה חטים ביחד קורא לו סיטון רשב"ם ז"ל וכן פירש נמקי יוסף וכתב עוד ועל שם זה נקרא כל תגר גדול הן מיבש הן מלח בכל מיני פירות סיטון:

החנוני מקנה אתאן לרבנן כן פירשו רבותי ז"ל ולא נהירא דא"כ לא סבירא לן הכי שהרי הלכה כרשב"ג במשנתנו [הגהה הרמב"ם שם פ"ח פסק דלא כרשב"ג] ועוד דקא מסיים לה רבן שמעון כדקתני אמר רשב"ג בד"א בלח ועוד דאי איתא דפליג עליה אמאי לא קתני שיעורי' אלא דברי הכל היא דאפילו רשב"ג מודה בחנוני אע"פ שמוכר תדיר דכיון שאינו חייב להטיף שלש טפים כדתנן במתניתין דלעיל נקרש בתוכו יותר:

וממחה לשון מיחוי שייך בדבר שנדבק יפה ויוצא בדוחק כי ההיא דתנן בפסחים ר"פ אלו דברים ומיחוי קרביו ובפ"ק דמסכת ידים נמי תנן הדיח בהם את הכלים או שמיחה בהן את המדות:

ומקנח את המאזנים על כל משקל ומשקל לפי שיש להם בית קבול נדבק בהם יותר מן המשקלות. ותמהתי שראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת ומקנת וכתב במקומה וקנה מאזנים על כל משקל ומשקל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בבא בתרא פרק ה׳ משנה י׳?

משנה בבא בתרא פרק ה׳ משנה י׳ פותחת במילים ״הסיטון מקנח מדותיו אחת לשלשים יום ובעל הבית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בבא בתרא פרק ה׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בבא בתרא פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת בבא בתרא יש 11 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת בבא בתרא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Batra – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Batra – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Batra – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)