משנה בבא בתרא פרק ב׳ משנה י״ד
מסכת בבא בתרא, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא
אִילָן שֶׁהוּא נוֹטֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, קוֹצֵץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא גָמָל עוֹבֵר וְרוֹכְבוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, גָּמָל טָעוּן פִּשְׁתָּן אוֹ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, כָּל הָאִילָן כְּנֶגֶד הַמִּשְׁקֹלֶת, מִפְּנֵי הַטֻּמְאָה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
אילן הנוטה לרה״ר. קוצץ את הענפים התחתונים כדי שיהא הגמל עובר ורוכבו:
גמל טעון פשתן. ואין צריך לקוץ כדי גמל ורוכבו, דרוכב גחין וחליף תותיה:
מפני הטומאה. שמא יאהילו הענפים על כזית מן המת וכיוצא בה ויטמא האדם העובר שם. והלכה כת״ק בלבד:
עוד מפרשים על משנה בבא בתרא פרק ב׳ משנה י״ד
פירוש המשניות לרמב״ם
אילן שהוא נוטה לרה"ר קוצץ כדי שיהא גמל כו': רבי יהודה אומר טעון פשתן בלי רוכב והוא פחות משיעור רבנן ומאמר ר' שמעון מפני הטומאה ר"ל טומאת אהל שמא יאהל על כזית מן המת וכיוצא בו מן הדברים המטמאים באהל ויטמא האדם העובר תחת אותם ענפים כמו שיתבאר במקומו במסכת אהלות והלכה כתנא קמא בלבד:
תוספות יום טוב
כדי שיהא גמל עובר וכו'. ואפילו תימא רבנן דסוף פרק דלקמן דסבירא להו דאין עושין חלל תחת רשות הרבים אפילו כדי שתהא עגלה טעונה מהלכת משום דסופה שתתליע ותפחת. והכא נמי הרי הענפים חוזרים וגדלים לאחר זמן ולא תסגי ליה בקציצת הענפים אלא הוה ליה למיקץ כל האילן. דהכא שאני דקמא קמא קייץ ליה כל ענף וענף שיקדים ויצמיח יקצצנו. גמרא:
מפני הטומאה. פירש הר"ב שמא אהילו הענפים וכו'. כדתנן במשנה ב' פרק ח' דאהלות:
תפארת ישראל – יכין
או חבילי זמורות וא"צ כדי רווח הרוכב, מדגחין ועובר תחתיו:
כל האילן כנגד המשקולת מפני הטומאה שמא יאהיל על טומאת מת, ויטמא לכל העובר תחתיו אז, דרק בחצר לא שכיח מת משא"כ בר"ה. והלכה כת"ק מדאינו מזיק בידים רק ע"י גירא דליה, ותו דגם בר"ה לא שכיח מת, דניחש שיאהיל אז:
מלאכת שלמה
ר' יהודה אומר טעון פשתן או זמורות כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:
מפני הטומאה תנא מפני אהל הטומאה פשיטא מפני הטומאה תנן אי ממתני' ה"א דילמא מייתי עורב ושדי התם על האילן דמתוך שענפיו מרובין הטומאה עומדת שם ואינה נופלת לארץ ומאהלת על בני אדם העוברים תחתיה ואי לא חיישי' אלא להכי בקציצת ענף אחד מבנתים כדי להרחיק אויר שביניהם הוי סגי כדי שלא תעמוד שם טומאה קמ"ל ברייתא דאפילו לא נותר בו אלא ענף אחד מזיק הוא את הרבים. וביד פי"ג דהלכות נזקי ממון סי' כ"ו. ובטור חשן המשפט סימן תי"ו:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה בבא בתרא פרק ב׳ משנה י״ד?
משנה בבא בתרא פרק ב׳ משנה י״ד פותחת במילים ״אילן שהוא נוטה לרשות הרבים קוצץ כדי שיהא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה בבא בתרא פרק ב׳ משנה י״ד?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת בבא בתרא פרק ב׳?
בפרק ב׳ של מסכת בבא בתרא יש 14 משניות, וזו המשנה ה־14 בו.
עוד: מסכת בבא בתרא · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bava Batra – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bava Batra – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bava Batra – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)