משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ו׳
מסכת עבודה זרה, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא
עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁהִנִּיחוּהָ עוֹבְדֶיהָ בִּשְׁעַת שָׁלוֹם, מֻתֶּרֶת. בִּשְׁעַת מִלְחָמָה, אֲסוּרָה. בִּימוֹסְיָאוֹת שֶׁל מְלָכִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁמַּעֲמִידִין אוֹתָם בְּשָׁעָה שֶׁהַמְּלָכִים עוֹבְרִים:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
שהניחוה עובדיה. ואין דעתם לחזור:
בשעת שלום מותרת. הואיל ויצאו לדעת ולא נטלוה עמהם, בטלוה:
בימוסיות של מלכים. אבני גזית המתוקנות בדרך מהלך המלך, וכשהמלך עובר שם מושיבים שם עבודה זרה והוא משתחוה לה. ובגמרא. מפרש, מפני שמניחין אותה, כלומר אינן מיוחדות להושיב שם ע״ז כל שעה אלא בשעה שהמלכים עוברים, ופעמים שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם, הלכך לאו משמשי עבודה זרה חשיבי:
עוד מפרשים על משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ו׳
פירוש המשניות לרמב״ם
עבודת כוכבים שהניחוה וכו': בימוס היא אבן גדולה מציבין אותה להקריב עליה והוא מין מן המזבחות וכשמולך מלך מקים בימוס ואם הוסר ממלך או מת ומלך אחר יניח הבימוס הראשון ויעשה שני לעצמו ואז הוא מותר ליהנות מן הראשון וזה פירוש אמרו מפני שמעמידים אותן בשעה שהמלכים עוברין כלומר שהסבה שהבימוסים הרבה שבזמן שמעבירין המלך בטל אותו הבימוס ויעשה אחר לעצמו המולך ואז כל הראשונים מותרין:
תוספות יום טוב
מפני שמעמידין אותם בשעה שהמלכים עוברים. פי' הר"ב ופעמים שהמלכים עוברים בדרך אחרת ואין חוששין להם. הלכך לאו משמשי ע"ז חשיבי. וכן ל' רש"י. וז"ל הר"ן כיון שלפעמים וכו' לא קביעי למחשבינהו משמשי ע"ז. ולאלתר מייאשי מינייהו והוי ליה כע"ז שהניחו עובדיה דשריא. ע"כ. והתוס' כתבו והכומרים שעבדום לא עשאום ע"ז אלא לצורך המלכים וכשרואין שאין המלכים חוששין בהם גם הם מבטלים אותה. ע"כ. והרמב"ם מפרש בענין אחר שכשמולך מלך אחר מקימין בימוס אחרת וזהו כשהמלכים עוברים ר"ל ממלכותן. ולא ידעתי למה הרמב"ם בחבורו. וכן הטור לא העתיקו בבא זו:
תפארת ישראל – יכין
בשעת מלחמה אסורה מיהו בהיו יכולין לחזור אליה ולא חזרו, נתבטלו [שם]:
בימוסיאות של מלכים אבני גזית שמזה ומזה בדרך המלך, שכשהמלך עובר, מושיבין שם ע"ז, וכשעובר שם משתחווה לה:
מפני שמעמידין אותם בשעה שהמלכים עוברים ר"ל לפעמים המלך עובר בדרך אחרת, ואינו חושש למה שהניחו כאן הע"ז, והו"ל כע"ז שהניחוה עובדיה בשעת שלום, דשריא. אי נמי שכשיראו שהמלך יבזה אותה, גם הן מבטלין איתה [כך כתבו הר"ן ותוס', וק"ל מה איריא בימסאות, הרי גם הע"ז בעצמה נמי מותרת מה"ט. ואפשר דבע"ז גופה לא הקילו בסתמא. אבל מ"ש הר"ב דמשום שמעמידין אותה רק לפי שעה לא נאסרה, כך כ' רש"י במתני' לפי הס"ד, אבל לא קיי"ל כן, דאפ"ה כשהקצוה לכך אסור [ש"ך קמ"ה ס"ק י"ח]:
מלאכת שלמה
ע"ז שהניחוה וכו' ביד שם סימן י"א:
בימוסיות תוס' פ"ק דמכילתין דף ט"ז והם ז"ל גורסין דימוסיות בדלית כמו שכתבתי שם בפ"ק סי' ז': ובימוס הוא אבן אחת להושיב שם ע"ז אבל מזבח הוא אבנים הרבה והוא להקריב עליו לע"ז לא להושיב:
הרי אלו מותרין מפני שמעמידין וכו' כך צ"ל דבגמרא פריך וכי מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברין מותרין ומשני מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברים ומלכים מניחין דרך זו והולכין בדרך אחרת:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ו׳?
משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ו׳ פותחת במילים ״עבודה זרה שהניחוה עובדיה בשעת שלום מתרת בשעת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ו׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת עבודה זרה פרק ד׳?
בפרק ד׳ של מסכת עבודה זרה יש 12 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.
עוד: מסכת עבודה זרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Avodah Zarah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Avodah Zarah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Avodah Zarah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)