דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ב׳

מסכת עבודה זרה, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא

מָצָא בְרֹאשׁוֹ מָעוֹת, כְּסוּת אוֹ כֵלִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין. פַּרְכִּילֵי עֲנָבִים וַעֲטָרוֹת שֶׁל שִׁבֳּלִים וְיֵינוֹת וּשְׁמָנִים וּסְלָתוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ קָרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אָסוּר:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

מצא בראשו. של מרקוליס:

מעות כסות או כלים הרי אלו מותרים. והוא שלא יהו מונחין לנוי, כגון שיהיו המעות מונחים בכיס קשור ותלוי לו על צוארו, כסות מקופלת ומונחת על כתפו או על ראשו, כלים נמי מונחים על ראשו, שכל אלו אינם דרך נוי:

עוד מפרשים על משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מצא בראשו מעות וכו': אמרו מותרין ובלבד שימצאם על דרך בזיון המעות כשיהיו בכיס תלוי בצואר אותו הצלם וכסות שתהיה בגדיו מכופלין נתונים על ראשו וכלים שיהיו תלויין על ראשו שנכנס ראשו ממושבו:

תוספות יום טוב

הרי אלו מותרין. כתוב אחד אומר (דברים כ"ט) ותראו את שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן [כסף וזהב] אשר עמהם. משמע שהיו מקריבים עץ ואבן. וקרי ליה שקוצים. אלמא כל מה דמקריבים קמיה מתסר. וכתוב אחד אומר (שם ז') לא תחמוד כסף וזהב עליהם. אבל עץ ואבן לא כתיב. הא כיצד עמהם דומיא דעליהם מה עליהם דבר של נוי אסור. שאינו של נוי מותר. אף עמהם דבר של נוי אסור. ושאינו של נוי מותר. אבל איפכא לא דא"כ לא יאמר עליהם. גמ':

פרכילי ענבים. ועטרות של שבלים. הני מדין תקרובת מיתסרי. דבגמ' דף נ"א ע"א מוקמינן להו כגון שבצרן מתחלה לכך והוו כעין פנים כיון שהיו באים במקדש לבכורים [דלא כרש"י שמפרש שבבצירתה עבדה לע"ז והוי כשבר מקל לפניה דדמי לזביחה] ואע"ג שאין בהם עבודה לגבוה. כעין פנים מקרי. ויינות ושמנים וסלתות נמי פשיטא דכעין פנים הוא דהא איתנהו במקדש יין לנסך. שמנים וסלתות למנחות. ובכולהו הני חיישינן דלמא עביד בהו תקרובת כעין פנים שנסך היין. והקטיר קצת מהשמן והסולת. ואלו שנמצאו שירים הן. כדעבדינן במקדש ומש"ה מיתסרי. הר"ן:

פרכילי ענבים. כשהענבים כרותים עם הזמורות נקראים פרכילי ענבים. כך פי' הר"ב במשנה ג' פ"ק דעוקצין:

תפארת ישראל – יכין

מצא בראשו של מרקוליס:

הרי אלו מותרין והוא שאין מונחין שם דרך נוי, כגון שהמעות בכיס ותלוי בצוארו, והכסות והכלים מונחים מקופלים על ראשו או על כתיפו. דאל"כ הו"ל נוי ע"ז ואסור עד שיתבטל. מיהו כל תקרובת ע"ז אפי' ביטול לא מהני, וגרע בהא מע"ז גופה [קל"ט ב']:

פרכילי ענבים בלשון לאטיין נקראו זמורות ענבים משולבות כשרשרות במעשה אומן, [פערגולא]:

וסלתות בכלי זכוכית:

אסור משום תקרובת ע"ז. מיהו דוקא הנהו, דכל תקרובת ע"ז אינו נאסר מיד כשהניחו לפניה, רק אם מינו קרב לפנים בביהמ"ק. דאל"כ לא נאסר רק בעשה בו מעשה, דומיא דזביחה או זריקה, כגון ששבר מקל לפניה, שהוא כעין זביחה, או שזרקו להמקל לפניה. שהוא דומיא דזריקה. וגם צריך שיהיה דרך לעובדה באותו הגוף, אף שאין דרך לעבדה באותה מעשה. וה"נ במתניתין יינות שמנים וסלתות חזיין לפנים למנחות. ופרכילין נמי שמא בצרן מתחלה לכך דהו"ל כעין ביכורים שבפנים [ועי' י"ד קל"ט ג']:

מלאכת שלמה

מצא בראשו מעות וכו' בפירקין דף נ"א קודם מקומה. ובטור י"ד סימן קל"ט. וביד שם כ"ז סי' ט"ז:

הרי אלו מותרין גמ' מנה"מ א"ר אושעיא כתוב אחד אומר ותראו אית שקוציהם ואת גלוליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם וכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם הא כיצד עמהם דומיא עליהם מה עליהם דבר של נוי אסור דהא כסף וזהב היא ושאינו של נוי מותר אף עמהם דהיינו דכתיב עץ ואבן דבר של נוי אסור ושאינו של נוי מותר ואימא עליהם דומיא דעמהם מה עמהם כל מה שעמהם אף עליהם כל שעליהם א"כ לא יאמר עליהם דכוליה קרא לא איצטריך דהשתא מה שעמהם דאינו עליו ממש אשמעינן קרא דשקוצים נינהו ואסירי שעליהם מיבעיא ופרכינן מעות דבר של נוי הוא ואמאי קתני מתניתין דמותר וכן פריך נמי גבי כסות ומשני אמרי דבי ר' ינאי בכיס קשור ותלוי לו על צוארו וכן כסות מקופלת ומונחת לו על ראשו ופרכינן כלי דבר של נוי הוא ומשני רב פפא דסחיפא ליה משכילתא ארישא פירש רש"י ז"ל כפוי לו גביע ארישיה ואינה עשויה כמין כובע אלא כלי ארוך שנותנין בו מים לרחוץ בו הידים ולכבס הבגדים כדאמרינן משיכלא משי כולא ע"כ:

פרכילי ענבים ועטרות של שבלים ובגמרא אמר רב מנין לתקרובת ע"ז שאין לה בטלה עולמית דכתיב ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים מה מת אין לו בטלה עולמית אף תקרובת ע"ז אין לה בטלה עולמית:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ב׳?

משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״מצא בראשו מעות כסות או כלים הרי אלו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עבודה זרה פרק ד׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עבודה זרה פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת עבודה זרה יש 12 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת עבודה זרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Avodah Zarah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Avodah Zarah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Avodah Zarah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)