משנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ז׳
מסכת עבודה זרה, סדר נזיקין · כל הפרק עם ברטנורא
אֵין מוֹכְרִין לָהֶם דֻּבִּין וַאֲרָיוֹת וְכָל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ נֵזֶק לָרַבִּים. אֵין בּוֹנִין עִמָּהֶם בָּסִילְקִי, גַּרְדּוֹם, וְאִצְטַדְיָא, וּבִימָה. אֲבָל בּוֹנִים עִמָּהֶם בִּימוֹסְיָאוֹת וּבֵית מֶרְחֲצָאוֹת. הִגִּיעוּ לַכִּפָּה שֶׁמַּעֲמִידִין בָּהּ עֲבוֹדָה זָרָה, אָסוּר לִבְנוֹת:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
כל דבר שיש בו נזק לרבים. כגון כלי מלחמה חרבות ורמחים:
בסילקי. טירה גבוהה. ושם יושבים לדון בני אדם ומפילין אותם משם ומתים:
גרדום. בנין אחד, והוא עשוי לדון דיני נפשות:
איצטדיא. מקום שחוק שמביאים שם שור נגח והורג את האדם:
בימה. כעין מגדל קצר וגבוה. עשוי כדי לדחוף האדם משם והוא מת:
בימוסיאות. בנינים שאינם לא לצורך ע״ז ולא להמית בני אדם:
כיפה. ארקוולט״ו בלע״ז. דרך עובדי עבודה זרה להעמיד ע״ז בבית מרחצאותיהם:
עוד מפרשים על משנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ז׳
פירוש המשניות לרמב״ם
אין מוכרין להם דובים וכו': כל דבר שיש בו נזק לרבים כגון כלי מלחמה כולן וכלי יסורין כגון שלשלאות וכבלי ברזל וצינוקי' וכמו כן אין מתקנין להם כלי מלחמה ואין מלטשין להם החרבות והרמחים וכיוצא בהם שלא לעזור המשחיתין בארץ להשחית: בסילקי וגרדינין ואצטדיא ובימה כלן תארי כסאות ואצטבאות שעושין לכבוד עבודת כוכבים ובשבילה: ובימוסות ברניות וארמנות וכפה בנין עשוי כמין קשת:
תוספות יום טוב
אין מוכרין להם וכו'. ואין בונים עמהם וכו'. וכדי שלא יתפס ישראל שם אסור לבנות עמהם. רש"י:
בימוסיאות. ה"ג רש"י ומפ' בנין שאינו לצורך ע"ז. וקורין לו אלט"ר והוא בימה של אבן [אחת] ומקריב עליה זבחים דהוי תשמיש דתשמיש לעכו"ם. והקשו עליו בתוס' [דף ט"ז ע"ב] דבמשנה ז' פ"ג אבן שחצבה מתחלה לבימות פירש"י מקום מושב עבודה זרה עצמה [וכמ"ש הר"ב שם] ועוד דנהי נמי שהוא משמש למשמשי ע"ז אמאי מותר לבנות עמהם וכי הוא סברא להתיר לבנות עמהם מקום שיקטיר עליו במחתה לע"ז. ובפירוש רשב"ם כתב דימוסיאות ופירש שהוא בנין שלא לצורך ע"ז. ע"כ. והיא גירסת הר"ב. ועוד מפרשים דימוסיאות ל' מרחצאות. אבל גירסת הרמב"ם ופירושו כדברי רש"י שכ"כ בפ"ט מהלכות ע"ז:
הגיעו לכיפה. כתב הר"ב דרך העכו"ם להעמיד ע"ז בבית מרחצאותיהם. ואע"ג דלא מתסר מרחץ משום ע"ז שמעמידין בה כדתנן פ"ג מ"ד. מ"מ אסור לישראל לסייע להעמיד הע"ז שם. ב"י סי' קמ"ג:
תפארת ישראל – יכין
אין בונין עמהם בסילקי ארמון לדייניהן:
גרדום גראדום בלשון לאטיין הוא בניין ברחוב עם מעלות סביב. ועליו יושבין הדיינין לשפוט. והן חשודין לדון שלא כדין:
ואצטדיא [טהיערהעצצע], שלוחמין שם שוורים פראים עם אדם שנתחייב מיתה בדינם:
ובימה מגדל גבוה לדחוף משם הנידון:
אבל בונים עמהם בימוסיאות כמין [טהעאטער], שלא לע"ז ולא למשפט רק לשעשוע בני אדם בונין איתו:
הגיעו לכיפה [געוועלב] שעל [הנישע] והוא כמין חלון עמוק שבכותל וסתום מאחוריו:
שמעמידין בה ע"ז אפילו במרחץ:
מלאכת שלמה
אין מוכרין להם דובים ואריות וכו' ביד פ"ט דהלכות עכומ"ז סי' ו':
ולא כל דבר שיש בו ניזקה לרבים. אין בונין עמהם בסילקי וגרדון כך הגיה הרי"א ז"ל וכתב כן מצאתי:
בסילקי גרדום איצטדיא ובימה בגמרא בלישנא בתרא דרבא מפרשינן דהכי קתני מתניתין בסילקי של גרדום ושל איצטדיא ושל בימה אבל בסילקי סתם של מלכים מותרת ובלישנא קמא קאמר רבא בסילקי של מרחצאות ושל אוצרות מותרות אבל בסילקי של מלכים אסור וסימן לאסור מלכיהם בזיקים:
איצטדיא מקום שעושין שם איצטדינות שור האיצטדין שהוא מנגח והורג אנשים מרחוק ושחוק הוא להם הר"ן ז"ל:
בימוסיות כתבו תוס' ז"ל נראה לר"י כגירסת הערוך שפירש דימוסיות בדלית והוא לשון מרחצאות כדאמרינן בשבת פ' חבית אסור לישב בקרקעות של דימוסית מפני שמעמלת ומרפאה וכן אמרינן מיא דדימוסית וחומרא דפרוגיתא קפחו עשרת השבטים ואמרינן נמי במדרש למחר אני פותח להם מרחצאות ודימוסייאות ובפירוש רשב"ם ג"כ כתוב דימוסיות בדלית ופירש שהוא בנין שלא לצורך ע"ז ע"כ. וגם הר"ר יהוסף ז"ל הגיה בדלית. והרמב"ם ז"ל משמע מתוך פירושו ז"ל דגריס בבית בימוסיות:
הגיעו לכיפה שמעמידין בה ע"ז אסור לבנות גמרא א"ר אלעזר א"ר יוחנן אם בנה שכרו מותר ואפילו דע"ז גופה פירוש אם עשה ישראל ע"ז לעו"ג בשכר דאימת קא הויא ע"ז במכוש אחרון ובמכוש אחרון לית בה שוה פרוטה וקסבר דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ואיתה להאי בבא בתוס' פ' האיש מקדש (קידושין בדף מ"ח) ודפ' הגוזל עצים (בבא קמא דף צ"ט.) וביד שם בפ"ט סימן ט' וז"ל שם אסור לבנות עם העו"ג כיפה שמעמידין בה ע"ז ואם עבר ובנה שכרו מותר אבל בונה לכתחילה הטרקלין או החצר שיש בה אותה הכיפה ע"כ. ובטור יו"ד סי' קמ"ג:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ז׳?
משנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״אין מוכרין להם דבין ואריות וכל דבר שיש״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ז׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת עבודה זרה פרק א׳?
בפרק א׳ של מסכת עבודה זרה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.
עוד: מסכת עבודה זרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Avodah Zarah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Avodah Zarah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Avodah Zarah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)