משנה עבודה זרה פרק א׳ משנה ה׳

אלו דברים אסור למכור וכו': אצטרובלין הן הנקראים בערבי קצ"ם קדיש"י והם הקטנים מן הצנוב': ובנות שוח מין ממיני השקמה: ופטוטרותיהן הענפים שנתלין בהן הפירות: ומה שאמר רבי מאיר דקל טב רצונו לומר פירות דקל טב לפי שהפירות הטובים יקרבום לעבודת כוכבים: וחצב קנים שעושין מהם הסוכר"א. ונקליבם מין ממיני העשבים המעולים ומה שאמר ר' יהודה אין מקריבין חצב לעבודת כוכבים ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור ר' מאיר אומר אף דקל טב וחצב ונקליבם אסור למכור לעובדי כוכבים והלכה כר"מ שאוסר למכור דברים אלו גזירה שמא יקריב מהם לעבודת כוכבים:

אלו דברים האסורים למכור לעכו"ם. לעולם. הרמב"ם פ"ט מהלכות עכו"ם. וטעמא דכיון דלהקרבה צריך להם קא עבר על לפני עור לא תתן מכשול. דבן נח מוזהר על עכו"ם. כך נ"ל. והכי איכא למידק בגמ' בפיסקא ולבונה. דטעמא דמתני' משום ולפני עור הוא. והבית יוסף ריש סימן קנ"א כתב דאפשר שכתב לעולם שאפי' שלא ביום חגם אסור. אי נמי לומר שלענין זה אין חילוק בין בימיהם להאידנא כדלעיל במתני' ב'. ע"כ:

ופירושן אסור. מ"ש הר"ב אביק פירש"י קשור:

וחצב. כתב הר"ב קנים שעושים מהן הצוקר"א. כ"פ הרמב"ם גם התוס' בשם הערוך. עוד פירשו וכ"פ רש"י בל' שני שהוא מין עשב שבו תיחם יהושע את הארץ. ע"כ. והוא ניהו דתנן נמי במשנה ח' פ"ק דכלאים וע"ש:

רבי מאיר אומר אף דקל טב וכו'. כתב הר"ב והלכה כר"מ. וכתב רמב"ם והלכה כר"מ שאסור למכור דברים אלו גזירה שמא יקריב מהם לע"ז אולי שבא לומר דלכך הלכה כמותו דהלכה כר"מ בגזירותיו כדפי' הר"ב בריש פ"ה דכתובות. דאל"ה לא ידעתי למה פוסק כמותו כ"ש למה שכתב בפירושו דרבי יהודה חולק וסובר שאין מקריבין חצב לע"ז. וקיי"ל ר"מ ורבי יהודה הלכה כר' יהודה. ואי משום דבגמ' מפרשינן לכל הני דאמר שאין מוכרין מאי נינהו. זה אינו מכריע כלל להלכה דלא אתינן לפרושי אלא משום דלא ידעינן מאי קאמרינן:

אלו דברים אסורים למכור לעובד כוכבים לעולם. דלהקרבה בעי להו:

אצטרובלין צירבעלניסע:

ובנות שוח תאנים לבנות, והן חשובות:

ופטוטרותיהן ר"ל בפטוטרותיהן. ור"ל התאנים שיש בהן עדיין העוקצין, לתלותן בהן סביב לע"ז לתקרובת.

ולבונה [וויירוך]:

רבי יהודה אומר מותר למכור לו לבן בין התרנגולין דמדלוקח גם תרנגולים אחרים, ולא הקפיד על לבן, להכי מוכח שהוא מהרוב דלאו לע"ז קבעו [כע"ז דל"ד ב']:

ובזמן שהוא בפני עצמו קוטע את אצבעו ומוכרו לו משא"כ במוכר לבן בין שאר תרנגולים לא יקטע כדי לצאת מן הספק, דמדמסתבר לתלות בהיתר, אסור לקטע משום צעב"ח שאסור מדאורייתא [כח"מ רע"ב ס"ט]:

ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן שפירש שקונה לע"ז:

רבי מאיר אומר אף דקל טב מין דקל חשוב:

וחצב י"א שהוא הקנה של [הצוקקער]. וי"א שהוא מין עשב שבו תיחם יהושע את ארצות השבטים בין גבול זה לזה, מדשרשיו יורדין בעומק בשוה [כב"ב דכ"ו א']:

ונקליבם י"א מין תמרה חשובה, וי"א מין עשב חשוב ויקר:

אלו דברים אסורים למכור לעו"ג. פי' עובדי עבודה זרה לפי שהם דברים מיוחדים להקריב לע"ז. וביד שם פרק תשיעי סימן ד'. ובטור יורה דעה כולה מתניתין עד סוף פירקין בסימן קנ"א:

איצטרובלין פי' הרמב"ם ז"ל חאב קורייאש:

ופטוטרות גרסינן ובגמרא הוא דמפרש דבפטוטרותיהן קאמר ולאו מין באנפי נפשיה הוא אלא ה"ק אין מוכרין להם איצטרובלין ובנות שוח בעוקציהן לפי שהיה דרכן לתלות אותן בהם לפני ע"ז. ותימה שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל בפטוטרותיהם: ולכונה מפרש בגמ' לבונה זכה:

ר' יהודה אומר מותר למכור תרנגול לבן וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל מוכר הוא לו תרנגול לבן וכו' ומפרש בגמרא כגון דאמר לו שחור ולבן דלת"ק כיון שאמר זה הלבן אע"פ שאמר עם זה השחור והאדום הואיל והזכיר לבן אסור ולר' יהודה בפני עצמו אסור כיון דאדכר לבן מעיקרא והשתא שקיל לבן ואזיל ליה מעיקרא נמי ללבן איכוון והאי דאדכר שחור ואדים איערומי אערים דידע הוא דאי שאיל לבן לחודיה לא יהבי ליה ולא זבני ליה ישראל ובין התרנגולים מותר דמגו דשחור לאו לע"ז לבן נמי לאו לע"ז ומיהו אם שואל תרנגול סתם בין לר' יהודה בין לרבנן מותר למכור לו תרנגול לבן והא דתנן לעיל ונכרי שעשה משתה לבנו אינו אסור וכו' דשמעת מינה הא אותו היום ואותו האיש מיהא אסור מיירי במשתה של חופה דהא ודאי לתקרובת ע"ז קבעי לה אבל במשתה של מריעות שעושין הנערים זה עם זה מותר למכור לו לבן ולשאת ולתת עמו דלא חשיב כולי האי שיקריבו לע"ז:

סתמן מותר מפרש בגמרא סתמן חיטי חיוורייאתא ופירושן לע"ז כלומר אע"פ שפירש חטים לבנות כל זמן שלא פירש לע"ז סתמא מיקרי ומותר ול"ד לתרנגול לבן וה"ה כל שאר מיני פירות וכן הביאו לפירוש זה הרי"ף ז"ל:

אף דקל טב אמר ליה רב חסדא לאבימי גמירי דע"ז דאברהם אבינו ד' מאה פירקי הוו ואנן חמשה תנן ולא ידעינן מאי קאמרינן דקתני אף דקל טב הא דקל ביש מזבנינן והא תנן בסמוך אין מוכרין להם במחובר לקרקע משום לא תתן להם חנייה בקרקע ומתרץ ליה דבפירות דקל קאמר:

ונקליבם בערוך הביאו בערך נקלווס בשני ווין וסמך. ואיתה להאי בבא בתוס' פ' הכונס (בבא קמא דף נ"ח:)