דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה ערכין פרק ה׳ משנה ג׳

מסכת ערכין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

חֲצִי עֶרְכִּי עָלָי, נוֹתֵן חֲצִי עֶרְכּוֹ. עֵרֶךְ חֶצְיִי עָלָי, נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ. חֲצִי דָמַי עָלָי, נוֹתֵן חֲצִי דָמָיו. דְּמֵי חֶצְיִי עָלָי, נוֹתֵן דְּמֵי כֻלּוֹ. זֶה הַכְּלָל, דָּבָר שֶׁהַנְּשָׁמָה תְלוּיָה בוֹ, נוֹתֵן עֵרֶךְ כֻּלּוֹ:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

חציי עלי. הוי כערך ראשי וערך כבדי, דהוי דבר שהנשמה תלויה בו:

דמי חציי עלי נותן דמי כולו. דכתיב (ויקרא כ״ז:ב׳) נדר בערכך נפשות, הקיש נדר לערך, מה ערך אמר ערך חציי עלי נותן ערך כולו, אף נדר אמר דמי חציי עלי נותן כולו:

זה הכלל. לאתויי כל האברים שהנשמה תלויה בהם, שאם אמר דמי חצי אותו אבר עלי כגון שאמר דמי חצי לבי עלי, או דמי חצי כבדי עלי, נותן דמי כולו:

עוד מפרשים על משנה ערכין פרק ה׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו כו': ידוע הוא שא"א לאדם להתקיים אם נטל חציו לפיכך אמר ערך חציו או דמי חציו נותן ערך כלו או דמי כלו: ומה שאמר זה הכלל לכלול כל אבר שא"א לאדם להתקיים אם נטל מקצתו כשאומר על האבר ההוא ערך חציו עלי או דמי חציו עלי חייב בכולן כגון מי שאמר ערך חצי לבי עלי או ערך חצי כבדי עלי הרי זה חייב דמי כלו:

תוספות יום טוב

רמי חציי עלי נותן דמי כולו. פי' הר"ב דכתיב נדר בערכך נפשות הקיש נדר לערך מה ערך אמר ערך חציי עלי כו' ואיפכא ליכא לאקושי לחייב למעריך אפי' אומר ערך ידי עלי דהא [*ממעטינן מדכתיב ערכך. ולא כתיב ערך. כמ"ש לעיל] וכן אין סברא דבכלל ההיקש נדר לערך דלא ליתחייב באומר דמי ידי. דכיון שנדר וחייב עצמו בדמים. והרי היד יש לה דמים. מסתמא לא מיעטיה קרא [*וכן משמע בסוגיא דפ"ק דף ד' ע"ב].

זה הכלל. כתב הר"ב לאתויי כו' כגון שאמר דמי חצי לבי עלי. וכ"כ הרמב"ם ולא אדע למה שינו מלשון המשנה דלעיל ערך ראשי כו' גם הרמב"ם בחבורו לא דקדק בכך:

נותן ערך כולו. וכך העתיק הרמב"ם בפירושו דכמו שזה הכלל לאתויי אומר דמי חצי אבר שהנשמה תלויה בו. ה"נ מייתינן לאומר ערך חצי אבר כו'. וכ"כ בפירושו כשאומר על האבר ההוא ערך חציו עלי. או דמי חציו עלי וכו' אבל הר"ב לא כתב בפירושו אלא אמר דמי חצי כו' גירסתו כגי' ס"א וכמשנה שבגמרא דגרס נותן דמי כולו ואני תמה שהרמב"ם בחבורו פ"ב השמיט זה הדין באומר חצי אבר כו'. בין בערך בין בדמים. ואפשר דהדר ביה וסבר דזה הכלל דהכא. לא נשנה לטפויי דינא אלא אשגרת לישן ממתני' דלעיל היא. ובגמ' אמרו בזה הכלל דלעיל לאתויי מן הארכובה ולמעלה כלומר שאינו יכול לחיות. וכן אמרו ג"כ בזה הכלל דהכא לאתויי מן הארכובה ולמעלה [*וכתבו התוס' דנקט להך טרפות טפי משאר טרפיות דאיכא רבותא לאפוקי לר"ש [חולין דף מ"ב] דאמר יכולה היא ליכוות ולחיות]:

תפארת ישראל – יכין

ערך חציי עלי נותן ערך כולו דחצי הגוף הו"ל כאבר שהנשמה תלויה בו:

זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו לאתויי באמר דמי חצי ארכובה ולמעלה שלי עלי, אף על גב דבניטל חצי צומת הגידין כשר, עכ"פ החצי נכלל ברובו, ומחשב נשמה תלויה בו [כך נ"ל כוונת הש"ס]:

מלאכת שלמה

חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו לאפוקי מדר' יוסי בר יהודה דאמר בברייתא בגמרא לוקה בערך שלם מ"ט גזרה חצי ערכו אטו ערך חצי. ואיתה בפ' נערה דף מ"ו. בראש פי' רעז"ל צ"ל ערך חציי עלי הוי כערך ראשי וכו'. וכתב הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל בכל הספרי יד נמצא כתוב ערך חציי עלי נותן ערך כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו וגם בתלמוד בגמרות כתיבת יד גרסינן עלה זה הכלל לאתויי מן הארכובה ולמעלה כדגרסינן באינך תרי זה הכלל והרמב"ם ז"ל לא גריס לה בפי' המשנה ע"כ:

חצי דמי עלי נותן חצי דמיו וכו' נראה דר' יוסי בר' יהודה פליג נמי בהא דלוקה בדמים שלמים וכן נמצא בתוספתא הרא"ש ז"ל:

זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו גרסי' הכא ובגמ' מפ' בכולהו זה הכלל דתנינן בפירקין לאתויי מן הארכובה ולמעלה והקשו תוס' ז"ל וא"ת אמאי נקט מן הארכובה ולמעלה טפי מכל י"א טרפיות ותרצו די"ל דאיכא רביתא בהאי טפי לאפוקי דר"ש דאמר יכולה היא לכוות ולחיות ע"כ וכתבתיו כבר בסמוך. ובתו"כ פרשה ג' דפרשת בתוקותי:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ערכין פרק ה׳ משנה ג׳?

משנה ערכין פרק ה׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ערך חציי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ערכין פרק ה׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ערכין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת ערכין יש 6 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת ערכין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Arakhin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Arakhin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Arakhin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)