משנה ערכין פרק ג׳ משנה ב׳

מסכת ערכין, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

בִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר. כֵּיצַד. אֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּחוֹלַת הַמָּחוֹז וְאֶחָד הַמַּקְדִּישׁ בְּפַרְדְּסוֹת סְבַּסְטִי, נוֹתֵן בְּזֶרַע חֹמֶר שְׂעֹרִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל כֶּסֶף. וּבִשְׂדֵה מִקְנָה, נוֹתֵן אֶת שָׁוְיוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֶחָד שְׂדֵה אֲחֻזָּה וְאֶחָד שְׂדֵה מִקְנָה. מַה בֵּין שְׂדֵה אֲחֻזָּה לִשְׂדֵה מִקְנָה. אֶלָּא שֶׁבִּשְׂדֵה אֲחֻזָּה נוֹתֵן חֹמֶשׁ, וּבִשְׂדֵה מִקְנָה אֵינוֹ נוֹתֵן חֹמֶשׁ:

ר׳ עובדיה מברטנורא

בחולת המחוז. סביבות העיר. שאינה משבחת כל כך מפני מדרס הרגלים:

חולות. סביבות. כמו מחול הכרך [כלאים פ״ד]:

מחוז. עיר. פירוש אחר מחוז, שם מקום שלא היו שדותיהן חשובים:

בפרדסות. מקום שיש בו הרבה אילנות נטועים:

סבסטי. שם מקום. והאילנות שם מעולים מאד:

נותן. מי שפודה אותן מן ההקדש בין בעלים בין איש אחר:

בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף. אם תחלת היובל היא. ואם לאו, מגרע משנים שעברו סלע ופונדיון לשנה. בית זרע חומר שעורים, מקום ראוי לזריעת כור, דהיינו שלשים סאה של שעורים. והוא גדול ממקום זריעת כור של חטין. והמקדיש שדה אחוזה מלאה אילנות, כשהוא פודן פודה האילנות בשווין, וחוזר ופודה את הקרקע בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:

ובשדה מקנה נותן את שויו. דבשדה מקנה כתיב (ויקרא כ״ז) וחשב לו הכהן את מכסת הערכך, ואין מכסת אלא מנין דמים, דהיינו כפי מה שהוא שוה, וכן הוא אומר (במדבר ל״א) והרמות מכס:

אחד שדה אחוזה ואחד שדה מקנה. שהרי נאמר בשדה אחוזה וחשב, ונאמר בשדה מקנה וחשב, מה בשדה אחוזה דבר קצוב, אף שדה המקנה דבר קצוב, דהיינו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף:

ובשדה מקנה אינו נותן חומש. דבשדה מקנה כתיב מכסת הערכך, הקישו הכתוב לערכין, מה ערכין אין מוסיף חומש אף שדה מקנה אין מוסיף חומש. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

עוד מפרשים על משנה ערכין פרק ג׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

בשדה אחוזה להקל ולהחמיר כיצד אחד כו': אמר רחמנא על שדה האחוזה והיא הארץ שהיא ירושה בידו ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' וגו' בין שהיתה הארץ הזאה משובחת שבא"י או רעה שבא"י ויש לך לדעת שמי שמקדש שדה מלא אילנות משדה אחוזה מחשבין האילנות בשוויין ומודדים האדמה ומעריכים זרע חמר שעורים בחמשים שקל כסף ובשדה מקנה אמר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו יקדיש לה' וחשב לו הכהן את מכסת הערכך ומכסת הוא דמים והוא מה שאמר אין מכסת אלא דמים וכן הוא אומר והרמות מכס לה' ורבי אליעזר אומר הואיל ונאמר בשדה אחוזה וחשב ובשדה מקנה וחשב נדון אותו בג"ש שדה מקנה כשדה אחוזה זולתי בתוספת חומש בשדה אחוזה לבדה ואינו חייב בו בשדה מקנה. וכבר ידעת שחומר הוא כור והכור ל' סאה וכבר בארנו שיעור הסאה במנחות וזולתו ומה שאמר זרע חומר שעורים ר"ל מקום לזריעה שהוא ל' סאה משעורים והוא גדול יותר מזריעת ל' סאה של חטים ואין הלכה כר"א:

תוספות יום טוב

בזרע חומר שעורים כו'. ומ"ש הר"ב מגרע סלע ופונדיון לשנה. כמפורש רפ"ז. וכן מפורש שם באיזה זריעה שמשערין:

מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה אלא כו'. עמ"ש בספ"ק דב"ק:

אלא שבשדה אחוזה נותן חומש כו'. וה"ה דהמ"ל חלוק אחר בין שדה אחוזה לשדה מקנה. שבשדה אחוזה אם הקדישו וגואלו אחר מתחלק לכהנים ביובל. ובשדה מקנה אם הקדישו וגואלו אחר חוזר לבעלים ביובל. ולא נחת לפרושי אלא חלוק דשייך כשהוא עצמו פודהו. תוס'.

תפארת ישראל – יכין

בשדה אחוזה שדה שירש ממורישיו והקדישה:

בחולת המחוז חולת הוא לשון חול. ומחוז הוא שפת הים, כמ"ש חכם אה"ע א' שבלשון ערבי קוראין לשפת הים חוז [והמ"ם של מחוז הוא כמ"ם של משכן ומקדש]. ור"ל משום שבשפת הים מצוי חול רב, כמ"ש אשר שמתי חול גבול לים [ירמיה ה' כ"ב]. ולכן השדה גרוע מאד:

ואחד המקדיש בפרדסות בוים אונד לוסטגארטען.

סבסטי ר"ל בגנות שסביב שומרון שנקרא ג"כ סבסטי ששם הגנות מעולים מאד:

נותן הפודה אותן מיד הגזבר, בין שהבעלים פודה או איש אחר, נותן וכו':

בזרע חומר שעורים ר"ל בעד מקום שיוכל לזרוע שם ל' סאה שעורים, שהוא גדול טפי מכדי לזרוע ל' סאה חטין. ושיעור המקום הוא ע"ה אלף אמה על אמה מרובעים. או רע"ד אמות בריבוע בקירוב:

חמשים שקל כסף אם פודה בתחלת היובל. אבל כשפודהו בשנים שלאח"כ, מנכה סלע ופונדיון בעד כל שנה ושנה שבשנים שעברו מהתחלת היובל. וכל זה בעד הקרקע לבד. אבל כשיש בה ג"כ אילנות, מוסיף על הנ"ל דמי שוווין. מיהו כשהקרקע טרשין, שאינה ראוייה לזריעה כלל, נותן בעד הקרקע רק דמי שווייה:

ובשדה מקנה ר"ל כשהקדיש שדה שהמקדיש זכה אותה מאחר ע"י מקנה וכדומה, חוץ מירושה:

ואחד שדה מקנה דינן שוה, דנותן בעד מקום זרע חומר שעורים נ' כסף, כלעיל:

מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה דאם דינן שוה למה לא כללם הכתוב:

אלא שבשדה אחוזה נותן חומש דכשהבעלים פודין אותה נותן חומש יותר מהערך, דאם הערך הוא בעד ד' שנים, שהן ד' סלעים וד' פונדין, משלם ה' סלעים וה' פונדין, וכן לעולם, מוסיף חמישית מלבר:

ובשדה מקנה אינו נותן חומש וה"ה דהוה מצי נמי למימר עוד חילוק אחר, דבשדה אחוזה שהקדישה, אם פודה אחר, מתחלקת לכהנים ביובל, ובשדה מקנה שהקדישה ופודה אחר, חוזרת לבעלים ביובל. אלא דנקט רק החילוק בין אחוזה למקנה, כשמקדיש עצמו פודה:

מלאכת שלמה

בחולת המחוז סביבות העיר שאינה משובחת כ"כ מפני מדרס הרגלים וכן פי' רעז"ל והוא פי' רש"י ז"ל וכתב הרגמ"ה ז"ל ועוד כיון שסמוכה לעיר ועומדת בקמתה רואין אותה בני אדם ונותנין בה עין רעה ואינה עושה פירות כ"כ ע"כ: סבסטו כך מצאתי מנוקד הסמך בפתח והבית בפתח ודגש והסמך בשוא והטית בנקודת שורק בוי"ו. ובערוך גריס סווסטי בשני ווין במקום הבית וביו"ד בסוף והוא מקום ידוע בארץ ישראל שהוא יפה ביותר ע"כ: וכן הוא בת"כ פ' עשירי דפ' בחוקותי:

ובשדה מקנה נותן את שויו דבשדה מקנה כתיב מכסת ואין מכסת אלא דמים כפי מה שהוא שוה וכן הוא אומר והרמות מכס לה' פי' הרגמ"ה ז"ל שהיה נותן בישרות אחד נפש מחמש המאות ולא היה מפסיד ע"כ:

מה בין שדה אחוזה לשדה מקנה וכו' עי' בתי"ט בשם התוס' וק"ק לע"ד מלת אלא ועיין במ"ש בספ"ק דב"ק. ומסיק בגמרא דאפילו לרבנן אין חומש בשדה מקנה. וביד פ"ד דהל' ערכין סימן ב' ה' וסימן כ"ו:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ערכין פרק ג׳ משנה ב׳?

משנה ערכין פרק ג׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״בשדה אחזה להקל ולהחמיר כיצד אחד המקדיש בחולת״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ערכין פרק ג׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־10 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ערכין פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת ערכין יש 5 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת ערכין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Arakhin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Arakhin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Arakhin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Arakhin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)