המילה "יָבַם" בתורה

המילה "יבם" בתורה עניינה נישואי אשת האח שמת בלי בן, כדי להקים לו זרע ושם, והיא מופיעה לראשונה בדברי יהודה לאונן (בראשית לח, ח) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

"יבם" הוא אחי הבעל שמת, ו"לייבם" הוא לשאת את אשתו. בתורה המילה באה גם כפועל וגם כשם עצם.

בבית יהודה

בפעם הראשונה נאמר: «וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל־אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ» (בראשית לח, ח). כבר כאן מוסברת המטרה: להקים זרע לאח.

הדין בספר דברים

בספר דברים מפורט הדבר: «כִּי־יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין־לוֹ לֹא־תִהְיֶה אֵשֶׁת־הַמֵּת הַחוּצָה לְאִישׁ זָר יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ» (דברים כה, ה). הפסוק מתאר אחים שיושבים יחדיו, ואחד מהם מת ואין לו בן.

כשהיבם אינו רוצה

התורה מתארת גם את המצב שבו האיש אינו רוצה: «וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ הָאִישׁ לָקַחַת אֶת־יְבִמְתּוֹ וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה אֶל־הַזְּקֵנִים וְאָמְרָה מֵאֵין יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי» (דברים כה, ז). האשה עולה אל הזקנים בשער ומספרת על כך.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות ויבם, ויבמה, יבמי ויבמה. במשפחת המילה נמנית "יבמת", אשת האח.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה דואגת שלא יימחה שמו של מי שמת בלי בן. הביטוי "להקים לאחיו שם בישראל" מראה שהדבר נוגע לכל העם, ולא רק לבני המשפחה.

מאת מערכת האתר.