"לא תשחית את עצה... כי ממנו תאכל" – אדמה חרוכה, והשל"ה על כך ש"אין רע יורד מלמעלה"

לא תשחית את עצה... כי ממנו תאכל (כ יט)

דרכו של עולם בשעת מלחמה כשרואה הצבא הלוחם כי אין לו סיכוי לנצח, וכי עליו לסגת, הריהו מחריב ומשמיד את הכל, כדי לגרום נזק לאויב (אדמה חרוכה). אולם אם הוא בטוח בנצחונו, אזי חס הוא על הרכוש, העשוי אחר כך להביא לו תועלת. לפיכך אמרה התורה: "לא תשחית את עצה" משום "ממנו תאכל", הן בודאי תכבוש את הארץ, שהרי הקב"ה הבטיחה לך, ועתיד אתה לאכול מהעצים הללו, לכן למה תשחיתם ותגרום נזק לעצמך.

וכותב רבי ישעיה הלוי הורוביץ זצ"ל בספרו השל"ה הקדוש: דע כי אין רע יורד מלמעלה, והרע הוא בשביל הטוב (כי בכלות הרע מתגבר הטוב), ודבר שיש בו טוב צריך לראות בקיומו. מטעם זה "לא תשחית", כי לכל דבר יש שורש למעלה, ל"דומם", ל"צומח", ל"חי", ול"מדבר", ואסור לעקור הצומח אלא לצורך, כגון לעקור הצומח לצורך מזון בעל-חי שאז מעלהו ממדרגת צומח למדרגת בעל-חי, וכן שחיטת בעל-חי לצורך מאכל אדם, כי אז מעלהו ממדרגת "חי" למדרגת "מדבר", נמצא שבפעולתו לחוב על מנת לזכות.

וכך שנינו בברייתא: כשכורתין אילן עושה פרי בארץ ישראל, נשמע קולו מסוף העולם ועד סופו. (אמרי חן)