מוסר וחסידות · פרשת בא
"כסף נבחר לשון צדיק" – חכם רחמים חוויתא, מלך תוניס ושאלת הגפן
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
דיבור הצדיק הוא ככסף נבחר. חבר של מלך תוניס יעץ לו להכביד את המסים על היהודים, והמלך שאל את יועצו חכם רחמים חוויתא מדוע זמורות הגפן חלושות. החכם הביא תשובות חכמי הגויים וחכמי ישראל, והוסיף: כמו ביין – מעט טוב, הרבה משכר; כך הסוחט את ישראל במסים, כפרעה, נעשה ללעג.
משלי
כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט (י כ)
דיבור שיוצא מלשונו של הצדיק – הריהו ככסף נבחר ונקי. והרשע – אפילו לבו הוא רק "מעט" והמעשה יוכיח:
סיפור
למלך תוניס היה יועץ יהודי בשם חכם רחמים חוויתא, שהיה איש קדוש. יום אחד ביקר אצל המלך אחד מחבריו ויעץ לו שיעלה ליהודים את המסים ויקשה להם את החיים. תוך כדי שיחה יצאו לגינה והגישו לפניהם פירות לאכול. המלך שקע במחשבות והחבר שאלו: "על מה אתה חושב?" "מהרהר אני מדוע הענב הוא כזה פרי עסיסי ואיכותי, ואלו ענפיו, הזמורות, כה חלושות, עד שללא תומכות לא יחזיקו מעמד?" אמר האורח: "מה קרה לך"? נהיית פילוסוף? לדברים אלו אין תשובה"! ענה המלך: "אין דבר כזה, לכל שאלה יש תשובה! אתה רוצה לשמוע"? קראו לחכם רחמים ושאלוהו.
ענה חכם רחמים ואמר: לשאלה זו יש שתי תשובות של חכמי הגויים, ושתי תשובות של חכמי ישראל. הגויים מתרצים. 1: הפרי הכל כך משובח זה שלקח את כוחו מהענף ולכן השאירו חלוש. 2. העץ חלול כדי שהמים יוכלו לעבור לפרי כי הענבים זקוקים להרבה מים.
חכמי ישראל תרצו. 1: הקב"ה לא רצה שאת גזע העץ שממנו עושים יין לנסך על המזבח יעשו פסל לעבודה זרה. 2. ישראל נמשלו לגפן, וכמו שהגפן אינה יכולה מבלי להישען על כלונסאות, כך ישראל חייבים להשען על החכמים. הוסיף הרב ואמר: "ועוד שהשותה כוס אחת של יין – מרגיש טוב. שתי כוסות ראשו מתחיל להסתחרר. שלוש כוסות – משתכר, מקיא ברחוב עד שכולם צוחקים עליו. כך עם ישראל: אם לוקחים מהם מעט מיסים – הכל בסדר. מעט יותר – עדין לא נורא. אבל אם סוחטים אותם ולוקחים מהם הרבה – נהיה רע, כמו פרעה שלקח מהם מסים רבים וקיבל כאלה מכות שעד היום כל העולם צוחק עליו".. "כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט" (5 דקות)
מקורות
- משלי י כ