קיצור שולחן ערוך · סימן מ״ט

דיני ברכת היין וברכת הטוב והמטיב

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן מ״ט · 16 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   עַל הַיַּיִן מְבָרְכִין בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, וּלְאַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן וְכוּ'. וְאַיִן חִלּוּק בְּיַיִן, אֲפִלּוּ הוּא עֲדַיִן תּוֹסֵס, וַאֲפִלּו זָב מֵעַצְמוֹ, וַאֲפִלּוּ יַיִן מְבֻשָּׁל אוֹ קוֹנְדִּיטִין, דְּהַיְנוּ שֶׁנָּתְנוּ לְתוֹכוֹ דְּבַשׁ וּבְשָׂמִים אוֹ לַעֲנָה שֶׁהוּא מַר, אֲפִלּוּ הַיַּיִן מֵרִיחַ כַּחֹמֶץ, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ טַעַם יַיִן הֲוֵי יַיִן לְעִנְיַן בְּרָכָה. אֲבָל אִם נִתְחַמֵּץ בְּעִנְיָן שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּמְנָעִין לִשְׁתֹּתוֹ מִפְּנֵי חֲמִיצוּתוֹ, יֵשׁ סָפֵק בְּבִרְכָתוֹ (וְאַף שֶׁיָּכוֹל לְבָרֵךְ בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁהַכֹּל, עֲדַיִן יֵשׁ סָפֵק בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה). וְלָכֵן אֵין לִשְׁתֹּתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יְבָרֵךְ תְּחִלָּה עַל יַיִן טוֹב (דִּין יֵין צִמּוּקִים עַיֵּן לְקַמָּן סוֹף סִימָן נ"ג).

2. סעיף ב׳

   הַחַרְצַנִּים שֶׁהוֹצִיאוּ מֵהֶם הַיַּיִן רַק עַל יְדֵי דְּרִיכָה וְלֹא נֶעֶצְרוּ בְּבֵית הַבַּד, אִם נָתְנוּ עֲלֵיהֶם מַיִם, אֲפִלּוּ לֹא מָצְאוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנָּתְנוּ, אוֹ אֲפִלּוּ מָצְאוּ פָּחוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם טָעְמוֹ יַיִן מְבָרְכִין עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. אֲבָל אִם נֶעְצְרוּ הַחַרְצַנִּים בְּבֵית הַבַּד וְאַחַר כָּךְ נָתְנוּ עֲלֵיהֶם מַיִם אוֹ שֶׁנָּתְנוּ מַיִם עַל שִׁמְרֵי יַיִן, אֵינוֹ אֶלָּא כַּמָּיִם.

3. סעיף ג׳

   יַיִן שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם, אִם אֵין בַּיַּיִן אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשָּׁה חֲלָקִים שֶׁבַּמַּיִם, וַדַּאי בָּטֵל הַיַּיִן וְאֵינוֹ רַק כַּמָּיִם. וְאִם יֵשׁ בּוֹ יַיִן יוֹתֵר, אִם דֶּרֶךְ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לִמְזֹג אוֹתוֹ כָּל כָּךְ וְלִשְׁתֹּתוֹ בִּמְקוֹם יַיִן, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן וּלְאַחֲרָיו עַל הַגֶּפֶן. וְאִם לֹא, בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ (ר"ד).

4. סעיף ד׳

   כְּשֵׁם שֶׁהַפַּת אִם קָבַע עָלָיו פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַאֲכָל, כָּךְ הַיַּיִן אִם קוֹבֵעַ עַצְמוֹ לִשְׁתֹּת יַיִן, פּוֹטֵר שְׁאָר מַשְׁקִין מִבְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּמִבְּרָכָה אַחֲרוֹנָה. וְדַוְקָא אִם הַמַּשְׁקִין הָיוּ עוֹמְדִין לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁבֵּרַךְ עַל הַיַּיִן אוֹ שֶׁהָיָה עַל כָּל פָּנִים בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת אוֹתָן מַשְׁקִים. אֲבָל אִם לֹא הָיָה לְפָנָיו וְלֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶן, הֲוֵי סָפֵק אִם צָרִיךְ לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אוֹ לֹא. עַל כֵּן, יִמְנַע אֶת עַצְמוֹ מֵהֶם עַד לְאַחַר שֶׁיְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל הַיַּיִן, אוֹ שֶׁיְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה דְּבַר מַאֲכָל שֶׁהַכֹּל וִיכַוֵּן לִפְטוֹר גַּם אֶת הַמַּשְׁקִין.

5. סעיף ה׳

   אִם לֹא קָבַע אֶת עַצְמוֹ לִשְׁתֹּת יַיִן, אֶלָּא שָׁתָה דֶּרֶךְ אֲרַעי, וְגַם לֹא הָיְתָה דַּעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת מַשְׁקִים אֲחֵרִים, אָז וַדַּאי צָרִיךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה עַל מַשְׁקִים אֲחֵרִים, אֶלָּא דְּאַכַּתִּי אִכָּא סָפֵק בִּבְרָכָה אַחֲרוֹנָה אִם נִפְטְרָה בְּבִרְכַּת עַל הַגֶּפֶן שֶׁיְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן אוֹ לֹא. עַל כֵּן יֵשׁ לֶאֱכוֹל אֵיזֶה פְּרִי שֶׁיְבָרֵךְ אַחֲרָיו בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת לִפְטוֹר גַּם אֶת הַמַּשְׁקִין.

6. סעיף ו׳

   הַמְקַדֵּשׁ עַל הַיַיִן וְדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן שָׂרָף אוֹ קַאפֶע, יֵשׁ סָפֵק אִם נפְטְרוּ בַּבְּרָכָה שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹ לֹא. עַל כֵּן יֵשׁ לוֹ לְכַוֵּן שֶׁלֹּא לְפָטְרָם. וְאַף עַל פִּי כֵן יְבָרֵךְ עַל מְעַט סֻכָּר שֶׁהַכֹּל לִפְטוֹר גַּם אֶת הַמַּשְׁקִין.

7. סעיף ז׳

   כְּשֶׁמְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה, וְיֵשׁ שָׁם גַּם אֲנָשִׁים אֲחֵרִים, יֹאמַר: סַבְרִי רַבּוֹתַי, רְצוֹנוֹ לוֹמַר, תְּנוּ דַּעַתְּכֶם לִשְׁמֹעַ, כְּדֵי שֶׁיַפְסִיקוּ מֵאֲכִילָתָן לִשְׁמֹעַ הַבְּרָכָה.

8. סעיף ח׳

   שָׁתוּ מִיַּיִן אֶחָד, בֵּין בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה בֵּין שֶׁלֹּא בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָּה וְהֵבִיאוּ לָהֶם יַיִן אַחֵר, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִמְלַךְ וְלֹא אַסַּח דַּעְתֵּהּ מִיַּיִן, אֲבָל מְבָרֵךְ עָלָיו הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְכֵן אִם הֵבִיאוּ לָהֶם עוֹד יַיִן שְׁלִישִׁי, מְבָרְכִין גַּם כֵּן עָלָיו הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. וְכֵן עַל הַרְבֵּה (מֵעֻבְדָּא דְּרַבִּי עַל כָּל חָבִית וְחָבִית שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ הָיָה מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב) (יְרוּשַׁלְמִי ברכות סוֹף פרק כיצד מברכין).

9. סעיף ט׳

   וְאִם הָיָה נִמְלַךְ מַמָּשׁ בְּאֹפֶן שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ שֵׁנִית בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן (עַיֵן לְקַמָּן סִימָן נ"ז), מְבָרֵךְ תְּחִלָּה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב וְאַחַר כָּךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן.

10. סעיף י׳

    הָא דִּמְבַרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, דַּוְקָא בִּסְתָם, שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ שֶׁהַשֵּׁנִי גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָדוּעַ אִם מְשֻׁבָּח מִן הָרִאשׁוֹן. אֲבָל אִם יָדוּעַ שֶׁהוּא גָּרוּעַ מִן הָרִאשׁוֹן, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו. אַךְ כְּשֶׁהוּא בָּרִיא לַגּוּף יוֹתֵר מִן הָרִאשׁוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָּרוּעַ בַּטַעַם, מְבָרְכִין עָלָיו הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.

11. סעיף י״א

    אֲפִלּוּ הָיָה לָהֶם מִתְּחִלָּה שְׁתֵּי יֵינוֹת, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה לִפְנָיו יַחַד כְּשֶׁבֵּרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן, מְבָרֵךְ עַל הַשֵּׁנִי הַמְשֻׁבָּח הַטוֹב וְהַמֵּטִיב. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן לְפָנָיו עַל הַשֻּׁלְחָן, אֵינוֹ מְבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, אֶלָּא בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן מְבָרֵךְ עַל הַמְשֻׁבָּח לִפְטוֹר גַּם אֶת הַגָּרוּעַ.

12. סעיף י״ב

    אֵין מְבָרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֶלָּא אִם יֵשׁ עוֹד מִן הַיַּיִן הָרִאשׁוֹן וְרוֹצִים לִשְׁתּוֹת אֶת הַשֵּׁנִי מִשּׁוּם שִׁנּוּי יָיִן. אֲבָל אִם מֵחֲמַת שֶׁהַיַּיִן הָרִאשׁוֹן כָּלָה מְבִיאִין אֶת הַשֵּׁנִי, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

13. סעיף י״ג

    אֵין מְבָרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ אַחֵר עִמּוֹ שֶׁהוּא שׁוֹתֶה גַּם כֵּן מִשְּׁתֵּי הַיֵּינוֹת. דְּהָכִי מַשְׁמַע, הַטּוֹב לוֹ וְהַמֵּטִיב, לַחֲבֵרוֹ. וְהוּא הַדִּין אִם אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו עִמּוֹ. אֲבָל אִם הוּא יְחִידִי, אֵינוֹ מְבָרֵךְ.

14. סעיף י״ד

    הָאוֹרֵחַ שֶׁמֵּסֵב אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, אִם בַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן אֶת הַקַּנְקַן עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁיִּשְׁתֶּה מִי שֶׁיִּרְצֶה, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין בִּסְעוּדּוֹת גְּדוֹלוֹת, אִם כֵּן, הַיַּיִן הוּא כְּמוֹ בְּשֻׁתָּפוֹת וּמְבָרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב. אֲבָל אִם הַבַּעַל הַבַּיִת נוֹתֵן לְכָל אֶחָד כּוֹסוֹ, אֵין מְבָרְכִין הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם שֻׁתָּפוּת בְּיָיִן. וַאֲפִלּוּ הַבַּעַל הַבַּיִת אֵינוֹ מְבָרֵךְ (קע"ה).

15. סעיף ט״ו

    אֶחָד יָכוֹל לְבָרֵךְ לְהוֹצִיא אֶת כֻּלָּם, וְיֹאמַר תְּחִלָּה: סַבְרִי וְכוּ' שֶׁיִּתְּנוּ לֵב לִשְׁמֹעַ וְיַעֲנוּ אָמֵן שֶׁיֵּצְאוּ בְּבִרְכָתוֹ. וְדַוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד כּוֹסוֹ לְפָנָיו שֶׁיִּטְעֹם מִיָּד, שֶׁלֹּא יְהֵא הֶפְסֵק בֵּין הַבְּרָכָה לַשְּׁתִיָּה.

16. סעיף ט״ז

    אִם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַל כּוֹס יַיִן אַחֵר, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלָיו הַטּוֹב וְהַמֵטִיב, שֶׁהוּא יוֹצֵא בְּמַה שֶּׁאָמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב (קע"ה).

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי