קיצור שולחן ערוך · סימן ר״כ
דין שהרגלים מבטלין גזרת שבעה ושלשים
קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן ר״כ · 10 סעיפים בניקוד
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
הָרֶגֶל, מְבַטֵּל גְזֵרַת שִׁבְעָה וּגְזֵרַת שְׁלֹשִׁים. כֵּיצַד. הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ קֹדֶם הָרֶגֶל וְנָהַג אֲבֵלוּת, כֵּיוָן שֶׁבָּא הָרֶגֶל, מַפְסִיק אֶת הָאֲבֵלוּת. וַאֲפִלּוּ נִקְבַּר בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב לְעֵת עֶרֶב בְּעִנְיָן שֶׁחָלָה עָלָיו אֲבֵלּוּת, אֲפִלּוּ שֶׁחָלַץ מִנְעָלָיו רַק שָׁעָה מֻעֶטֶת קֹדֶם יוֹם טוֹב, מַפְסִיק אֶת הָאֲבֵלוּת וְנֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ כְּבָר נָהַג אֲבֵלוּת כָּל שִׁבְעָה, וְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן הוּא שְׁמִינִי, וּמַשְׁלִים עַד שְׁלֹשִׁים (וְעַיֵּן לְקַמָּן סָעִיף ח). וַאֲפִלּו אִם הָיָה עֶרֶב יוֹם טוֹב בְּיוֹם שַׁבָּת וְשָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה סָמוּךְ לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁבַּשַׁבָּת אֵין נוֹהֵג אֶלָּא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא, כֵּיוָן שֶׁנָּהַג אֲפִלּוּ רַק בָּזֶה, גַּם כֵּן הָרֶגֶל מְבַטֵל אֶת הַשִׁבְעָה.
סעיף ב׳
שָׁגַג אוֹ הֵזִיד וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת קֹדֶם הָרֶגֶל אוֹ שֶׁנִּקְבַּר הַמֵּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִנְהוֹג אֲבֵלוּת, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל, וְדִינוֹ כְּדִין קוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל.
סעיף ג׳
אִם חָל אֶחָד מִימֵי הָאֲבֵלוּת חוּץ מִיּוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, יֵשׁ מַתִּירִין לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ, וְלֹא יִלְבָּשֶׁנָּה עַד הַלַּיְלָה, כֵּיוָן דְּהָרֶגֶל יְבַטֵּל גְּזֵרַת שִׁבְעָה. וְטוֹב לִזָּהֵר מִלְּכַבֵּס עַד לְאַחַר חֲצוֹת, כְּדֵי שֶׁיִהְיֶה נִכָּר שֶׁמִּפְנֵי הָרֶגֶל הוּא מְכַבֵּס. וְלִרְחוֹץ, אָסוּר עַד הַלָּיְלָה. וְיֵשׁ מַתִּירִין לִרְחוֹץ אַחַר תְּפִלַּת מִנְחָה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה. וְהֵיכָא דְנָהוּג, נָהוּג. וּבְגִלּוּחַ, לְכֻלֵּי עָלְמָא, אָסוּר.
סעיף ד׳
קָבַר אֶת מֵתוֹ שִׁבְעָה יָמִים לִפְנֵי הָרֶגֶל, כֵּיוָן שֶׁנָּהַג שִׁבְעָה קֹדֶם הָרֶגֶל, הָרֶגֶל מְבַטֵל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וַאֲפִלּוּ הָיָה יוֹם הַשְּׁבִיעִי בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן דְּאָמְרִינָן מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, הֲרֵי לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, נִשְׁלְמוּ הַשִּׁבְעָה, וּשְׁאָר הַיוֹם הוּא בְּתוֹרַת שְׁלֹשִׁים, וּבָא הָרֶגֶל וּמַפְסִיק, וּמֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחוֹץ וּלְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב הָרֶגֶל סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִכְבוֹד הָרֶגֶל, וְהָרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. וּבְעֶרֶב פֶּסַח, כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת שֶׁהוּא זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח, נֶחְשָׁב קְצָת כְּמוֹ יוֹם טוֹב, מֻתָּר בִּרְחִיצָה תֵּכֶף לְאַחַר חֲצוֹת, וּבְגִלּוּחַ קֹדֶם חֲצוֹת (כֵּיוָן דִּלְאַחַר חֲצוֹת אָסוּר לְאַחֵר שֶׁיְגַלֵּחַ אוֹתוֹ).
סעיף ה׳
חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וְיוֹם הַשַׁבָּת יִהְיֶה עֶרֶב יוֹם טוֹב, מֻתָּר לְכַבֵּס וְלִרְחוֹץ וּלְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
סעיף ו׳
אִם לֹא גִלַּח אֶת עַצְמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אוֹ בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב, אָסוּר לוֹ לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד, כֵּיוָן שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ מִקֹּדֶם. אֲבָל מֻתָּר לוֹ לְגַלֵּחַ לְאַחַר יוֹם טוֹב. וְאִם חָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְשַׁבָּת שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁמִּצַד הָאֲבֵלוּת הָיָה יָכוֹל לְגַלֵּחַ אֶלָּא שֶׁהַשַׁבָּת עִכְּבוֹ, אִם כֵּן הֲוֵי לֵהּ אָנוּס, וּמֻתָּר לְגַלֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם בְּחֹל הַמּוֹעֵד.
סעיף ז׳
הָא דְרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים, דַּוְקָא עַל שְׁאָר מֵתִים. אֲבָל עַל אָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁאָסוּר לְגַלֵּחַ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵרָיו, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל זֹאת.
סעיף ח׳
נָהַג שָׁעָה אַחַת (לָאו דַּוְקָא שָׁעָה אֶלָּא אֲפִלּוּ פָחוֹת) לִפְנֵי פֶסַח, אוֹתָהּ שָׁעָה חֲשׁוּבָה כְּמוֹ שִׁבְעָה, וּשְׁמוֹנָה יְמֵי פֶסַח (בְּחוּץ לָאָרֶץ) הֲרֵי לוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, וּמַשְׁלִים עוֹד חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְמִנְיַן שְׁלֹשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת, אוֹתָה שָׁעָה הִיא כְּמוֹ שִׁבְעָה, וְיוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל שָׁבוּעוֹת נֶחְשָׁב גַּם כֵּן שִׁבְעָה יָמִים (כֵּיוָן שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו יֵש לָהֶם תַּשְׁלוּמִין כָּל שִׁבְעָה). וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל שָׁבוּעוֹת הוּא לוֹ יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר, וּמַשְׁלִים אַחַר כָּךְ גַּם כֵּן עוֹד חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי חַג הַסֻכּוֹת, הֲרֵי שִׁבְעָה. וְשִׁבְעָה יְמֵי סֻכּוֹת, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם. וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת נֶחְשָׁב גַּם כֵּן לְשִׁבְעָה (שֶׁהוּא רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְיֵשׁ לְקָרְבְּנוֹתָיו תַּשְׁלוּמִין) הֲרֵי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם. וְיוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה, יוֹם הָעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם, וּמַשְׁלִים עוֹד שְׁמוֹנָה יָמִים.
סעיף ט׳
רֹאשׁ הַשָׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, נֶחְשָׁבִים גַּם כֵּן כִּרְגָלִים לְעִנְיַן בִּטּוּל שִׁבְעָה וּשְׁלשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בִּטֵּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה גְּזֵרַת שִׁבְעָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים. נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, בִּטֵּל יוֹם הַכִּפּוּרִים שִׁבְעָה, וְחַג הַסֻּכּוֹת מְבַטֵּל שְׁלֹשִׁים.
סעיף י׳
אַף עַל גַּב דְּרֶגֶל מְבַטֵּל שִׁבְעָה, מִכָּל מָקוֹם מַה שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַדְלִיק נֵר בְּמָקוֹם שֶׁמֵּת לִכְבוֹד הַנְּשָׁמָה, יַדְלִיקו גַּם בְּיוֹם טוֹב. וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב יוֹתֵר לְהַדְלִיק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת (אוֹרַח חַיִּים סִימָן תקמח, יו"ד סִימָן שצט).
שאלות נפוצות
מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן ר״כ?
סימן ר״כ בקיצור שולחן ערוך: דין שהרגלים מבטלין גזרת שבעה ושלשים. יש בו 10 סעיפים, והוא פותח במילים ״הרגל מבטל גזרת שבעה וגזרת שלשים כיצד הקובר״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.
האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.
עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי
מקור הנוסח
- קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)