קיצור שולחן ערוך · סימן כ׳

דין חזרת תפלת השליח צבור

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן כ׳ · 12 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   כְּשֶׁפּוֹסֵעַ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְּפִלָּה שֶׁבְּלַחַשׁ, עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ כְּשִׁעוּר הִלּוּךְ דּ' אַמּוֹת וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ וְאוֹמֵר בְּלַחַשׁ ה' שְׂפָתַי תִּפְתַּח וְגוֹ' וּמַתְחִיל בְּקוֹל בָּרוּךְ אַתָּה וְכוּ' וְכָל אֶחָד יִזָּהֵר לִשְׁתֹּק אָז וְלִשְׁמֹעַ הֵיטֵב, וּלְכַוֵּן לְמַה שֶּׁהוּא אוֹמֵר, וְלוֹמַר בָּרוּךְ הוּא, וּבָרוּךְ שְׁמוֹ וְאָמֵן עַל כָּל בְּרָכָה כָּרָאוּי. וַאֲפִלּוּ לִלְמֹד אָסוּר בְּשָׁעָה שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר הַתְּפִלָּה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁצְּרִיכִין לִזָּהֵר מִשִּׂיחָה בְּטֵלָה. וּמִי שֶׁנָּקֵל לוֹ, יֵשׁ לוֹ לַעֲמֹד כְּמוֹ שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מִתְפּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, אוֹ לִרְאֹוֹת תּוֹךְ הַסִּדּוּר מַה שֶּׁאָמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (קי"א קכ"ג קכ"ד). קְצָת נוֹהֲגִין שֶׁלְּאַחַר קְדֻשָּׁה חוֹלְצִין תְּפִלִּין שֶׁל רַֹשִ"י וּמַנִּיחִין תְּפִלִּין דְּרַבֵּנוּ תַּם. וְעוֹשִׂין שֶׁלֹּא כַדִּין. (עַיֵּן פְּרִי מגדים סִימָן ל"ד משבצות סָעִיף קטן ב).

2. סעיף ב׳

   בַּחֲזָרַת תְפִלַּת הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, כֵּיוָן שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר כְּבָר הִתְפַּלֵּל בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּלַחַשׁ, וְאֵינוֹ חוֹזֵר אֵת הַתְּפִלָּה רַק בִּשְׁבִיל הַשּׁוֹמְעִים, לָכֵן צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ דַּוְקָא תִּשְׁעָה שׁוֹמְעִין וְעוֹנִין, שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה בִּרְכוֹתָיו לְבַטָּלָה (וְלָא דָמֵי לְמַה שֶׁכָּתוּב בְּסִימָן ט"ו סָעִיף ז'). וְלָכֵן כְּשֶׁיֵּשׁ מִנְיָן מְצֻמְצָם, צְרִיכִין לְהַשְׁגִיחַ שֶׁלֹּא יַתְחִיל הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר חֲזָרַת הַתְּפִלָּה עַד שֶׁיִּגְמְרוּ כֻלָּן תְּפִלּוֹתֵיהֶן שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲנוֹת. (קכ"ד)

3. סעיף ג׳

   הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר צָרִיךְ לִזָּהֵר, כְּשֶׁהוּא מְסַיֵּם בְּרָכָה אַחַת, שֶׁלֹּא לְהַתְחִיל בְּרָכָה שְׁנִיָּה, עַד לְאַחַר שֶׁאָמְרוּ רֹב הַצִבּוּר אָמֵן. וְאִם הִתְחִיל תֵּכֶף בְּרָכָה אַחֶרֶת, כְּגוֹן, שֶׁסִּיֵּם מָגֵן אַבְרָהָם וְהִתְחִיל מִיָּד אַתָּה גִּבּוֹר, אֲזַי כֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר, אַתָּה גִּבּוֹר, שׁוּב אֵין אוֹמְרִים אָמֵן, וְעֹנֶשׁ בִּטּוּל אָמֵן, אָז הוּא עָלָיו.

4. סעיף ד׳

   בִּקְדֻשָּׁה, יִזָּהֵר כָּל אֶחָד לְכַוֵּן רַגְלָיו, שֶׁיִּהְיוּ שְׁתֵּיהֶן בְּיַחַד, כְּאִלּוּ הָיוּ רֶגֶל אַחַת (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה) וּכְשֶׁאוֹמְרִים קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, וְכֵן בָּרוּךְ וְיִמְלֹךְ, מֵרִים גּוּפוֹ וַעֲקֵבוֹ לְמַעְלָה. וְנוֹהֲגִין לִשָּׂא הָעֵינַיִם לַמָּרוֹם, וְטוֹב שֶׁתִּהְיֶינָה סְגוּרוֹת (קכ"ה).

5. סעיף ה׳

   כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר לְמוֹדִים, מִשְׁתַּחֲוִים כָּל הַקָּהָל וְאוֹמְרִים מוֹדִים דְּרַבָּנָן, כֻּלוֹ בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה, וּמִי שֶׁהוּא עוֹמֵד בִּתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה וְשׁוֹמֵעַ שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הִגִּיעַ לְמוֹדִים, אִם הוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע בְּרָכָה, מִשְׁתַּחֲוֶה גַּם כֵּן. אֲבָל אִם עוֹמֵד בִּתְחִלַּת בְּרָכָה. אוֹ בְּסוֹף בְּרָכָה, לֹא יִשְׁתַּחֲוֶה. מִשּׁוּם דְּאָסוּר לְהוֹסִיף הִשְׁתַּחֲוָיוֹת, בִּתְחִלַּת בְּרָכָה אוֹ בְּסוֹף בְּרָכָה, עַל אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כְּדִלְעֵיל סִימָן י"ח סָעִיף י"א (ק"ט קכ"ז).

6. סעיף ו׳

   קוֹדֶם שֶׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּור שִׂים שָׁלוֹם, אוֹמֵר אֱלֹהֵינוּ וֵאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. בָּרְכֵנוּ וְכוּ', וּכְשֶׁאוֹמֵר "וְיִשְׁמְרֶךָ" אוֹמְרִים הַקָּהָל כֵּן יְהִי רָצוֹן וְלֹא יֹאמְרוּ אָמֵן. וְכֵן כְּשֶׁאוֹמֵר וִיחֻנְךָ וְשָׁלוֹם. וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ רַק בְּשַׁחֲרִית וּבְמוּסָף, וְלֹא בְּמִנְחָה. רַק בְתַעֲנִית צִבּוּר, שֶׁאוֹמְרִים גַּם בְּמִנְחָה שִׂים שָׁלוֹם, אָז אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר גַּם אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. וְאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּבֵית אָבֵל, וְלֹא בְּתִשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁחֲרִית (קכ"א קכ"ז).

7. סעיף ז׳

   לְאַחַר שֶׁגָּמַר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה, יֹאמַר בְּלַחַשׁ יִהְיוּ לְרָצוֹן וְגוֹ' אֲבָל לִפְסֹעַ גּ' פְּסִיעוֹת אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁסּוֹמֵךְ עַל הַפְּסִיעוֹת שֶׁבְּסוֹף הַקַּדִּישׁ שָׁלֵם. (קכ"ג).

8. סעיף ח׳

   בְּתַעֲנִית צִבּוּר וְיֵשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת עֲשָׂרָה שֶׁמִּתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, אוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בְּשַׁחֲרִית וּבְמִנְחָה עֲנֵנוּ קדֶם רְפָאֵנוּ. וְאִם טָעָה וְלֹא אֲמָרוֹ, אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם, מִן הַבְּרָכָה רוֹפֵא חוֹלֵי, חוֹזֵר וְאוֹמֵר עֲנֵנוּ וּרְפָאֵנוּ. אֲבָל לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר אֵת הַשֵּׁם, גּוֹמֵר הַבְּרָכָה רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְֹרָאֵל, וְאוֹמֵר עֲנֵנוּ בְּתוֹךְ בִּרְכַּת שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וְחוֹתֵם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה כְּמוֹ יָחִיד. וְאִם שְׁכָחוֹ גַּם שָׁם, אוֹמְרוֹ לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה בְּלֹא חֲתִימָה.

9. סעיף ט׳

   אֵין אוֹמְרִים תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּקוֹל, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לְכָל הַפָּחוֹת שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים, שֶׁהֵם רֹב מִנְיָן שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַתָּה. אֲבָל אִם אֵין שִׁשָּׁה אֲנָשִׁים שֶׁהִתְפַּלְּלוּ עַתָּה, אֵין אוֹמְרִים כָּל הַשְּׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּקוֹל, אֶלָּא אֶחָד אוֹמֵר עַד הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּקוֹל, וְאוֹמְרִים קְדֻשָּׁה וְגוֹמֵר תְּפִלָּתוֹ בְּלַחַשׁ. (ס"ט)

10. סעיף י׳

    כָּל מָקוֹם שֶׁהַיָּחִיד אִם טָעָה חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ כֵּן הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה, אִם טָעָה חוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל חוּץ מִשַּׁחֲרִית שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְחֹל הַמּוֹעֵד. שֶׁאִם שָׁכַח וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא וְלֹא נִזְכַּר עַד שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, כִּי מִשּׁוּם טֹרַח הַצִּבּוּר, סַמְכִינָן עַל מַה שֶׁיַּזְכִּיר בִּתְפִלַּת הַמּוּסָף, אֲבָל אִם נִזְכַּר קוֹדֶם שֶׁהִשְׁלִים תְּפִלָּתוֹ, חוֹזֵר לִרְצֵה וְאֵין בָּזֶה טֹרַח הַצִּבּוּר (קכ"ו).

11. סעיף י״א

    חִיּוּב עַל הָאָדָם לוֹמַר קְדֻשָּׁה עִם הַצִּבּוּר, וְגַם אָמֵן שֶׁלְּאַחַר הָאֵל הַקָּדוֹשׁ, וְשֶׁלְּאַחַר שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, הוּא גַּם כֵּן חִיּוּב כְּמוֹ קְדֻשָּׁה. וְכֵן הַקַּדִּישִׁים שֶׁאוֹמֵר הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר, חִיּוּב הוּא לַעֲנֹת עֲלֵיהֶם. וְכֵן בְּמוֹדִים הוּא חִיּוּב לִשְׂחֹת עִם הַצִּבּוּר. וְלָכֵן אִם נִתְאַחֵר לָבֹא לְבֵית הַכְּנֶסֶת, בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר. וְהוּא מֻכְרָח לְהִתְפַּלֵּל בִּיחִידוּת, אִם אֵין הַשָּׁעָה עוֹבֶרֶת, צָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיַּפְסִיד מִלַּעֲנֹת אֶחָד מִדְּבָרִים אֵלּוּ אֶלָּא יַמְתִּין עַד שֶׁיַּעֲנֶה, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה. אֲבָל אַל יַמְתִּין בֵּין גָּאַל יִשְֹרָאֵל לִתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, דְּהָא צָרִיךְ לְהַסְמִיךְ גְּאֻלָּה לַתְפִלָּה, וְאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא יַמְתִּין קוֹדֶם שִׁירָה חֲדָשָׁה (וע"ש סִימָן ס"ט סָעִיף ז').

12. סעיף י״ב

    יָחִיד הָעוֹמֵד בִּתְפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה, וּכְשֶׁהוּא מְסַיֵּם מְחַיֵּה הַמֵּתִים, אוֹמְרִים הַצִּבּוּר קְדֻשַּׁת וּבָא לְצִיּוֹן, אוֹ קְדֻשַּׁת יוֹצֵר, אֵינוֹ אוֹמֵר עִמָּהֶם קָדוֹשׁ, לְפִי שֶׁאֵין הַקְּדֻשּׁוֹת שָׁווֹת, אֲבָל אִם הַצִּבּוּר אוֹמְרִים קְדֻשַּׁת מוּסָף, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית, עוֹנֶה עִמָּהֶם קָדוֹשׁ וְכוּ', וְכֵן בְּהִפּוּךְ דִּקְדֻשַּׁת שַׁחֲרִית וּקְדֻשַּׁת מוּסָף שָׁווֹת הֵן (ק"ט).

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי