דלג לתוכן הראשי
כוונות

קיצור שולחן ערוך · סימן קס״ג

הלכות מילה

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן קס״ג · 8 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    מִצְוַת עֲשֵׂה עַל הָאָב לָמוּל אֶת בְּנוֹ, אוֹ לְכַבֵּד וְלַעֲשׂוֹת שְּׁלִיחַ לְיִשְֹרָאֵל אַחֵר שֶׁיָמוּל אוֹתוֹ. וְיֶשׁ לוֹ לְהָאָב לָתֵת אֶת הַיֶלֶד עַל בִּרְכֵּי הַסַּנְדָּק (עַיֵן שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה סִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ג) וּלְהושִׁיט אֶת הָאִזְמֵל לִידֵי הַמּוֹהֵל, וְלַעֲמֹד אֶצְלוֹ בִּשְׁעַת הַמִּילָה לְהַרְאוֹת שֶׁהוּא שְׁלוּחוֹ. וּבֵין חִתּוּךְ לִפְרִיעָה, מְבָרֵךְ הָאָב אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ וְכוּ'. וְיֵשׁ לְאָדָם לַחֲזוֹר וּלְהַדֵּר אַחַר מוֹהֵל וְסַנְדָּק הַיוֹתֵר טוֹב וְצַדִּיק. נוֹהֲגִין שֶׁאֵין נוֹתְנִין סַנְדְּקָּאוּת לְאִישׁ אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה אֶצְלּוֹ סַנְדָּק בְּבֵן אַחֵר. אִם כִּבֵּד לְמוֹהֵל אֶחָד, אָסוּר לַחֲזוֹר בּוֹ וּלְכַבֵּד לְאַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר, שְׁאֵרִית יִשְֹרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. וְאִם כִּבֵּד לְאֶחָד וּבְתוֹךְ כָּךְ הָלַךְ זֶה הַמּוֹהֵל מִן הָעִיר וְחָשַׁב הָאָב כִּי לֹא יָבוֹא לִזְמַן הַמִּילָה וְעַל כֵּן כִּבֵּד לְאַחֵר וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּא הָרִאשׁוֹן, יְמוּלֶנּוּ הָרִאשׁוֹן.

  2. סעיף ב׳

    נוֹהֲגִין שֶׁכָּל הָעָם שֶׁאֵצֶל הַמִּילָה, עוֹמְדִים, שֶׁנֶּאֶמַר, וַיַעֲמֹד כָּל הָעָם בַּבְּרִית, מִלְּבַד הַסַּנְדָּק שֶׁהוּא תוֹפֵס אֶת הַתִּינוֹק, וְהוּא יוֹשֵׁב. וּלְאַחַר שֶׁבֵּרַךְ הָאָב לְהַכְנִיסוֹ וְעָנוּ אָמֵן, אוֹמְרִים כֻּלָּם, כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לַתּוֹרָה וְלַחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

  3. סעיף ג׳

    הַמּוֹהֵל, צָרִיךְ שֶׁיֵדַע הִלְכוֹת מִילָה (הַמְּבֹאָרוֹת בְּיוֹרֶה דֵעָה). וְצָרִיךְ שֶׁיַחְקֹר אִם הַיֶלֶד הוּא בָרִיא. וְגַם לְהַמְיַלֶּדֶת יֵשׁ לְהַזְהִיר, שֶׁאִם תִּרְאֶה אֵיזֶה מֵחוֹשׁ בַּיֶלֶד, תּוֹדִיעַ.

  4. סעיף ד׳

    וּצְרִיכִין לִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד שֶׁלֹּא לָמוּל וָלָד שֶׁיֵשׁ בּוֹ חֲשַׁשׁ חֹלִי, כִּי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת דּוֹחֶה אֶת הַכֹּל, שֶׁאֶפְשָּר לוֹ לָמוּל לְאַחַר זְמָן, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר נֶפֶשׁ אַחַת מִיִשְֹרָאֵל לְעוֹלָם. וְעַיֵּן יוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסב וְסִימָן רסג, מָתַי מָלִין תִּינוֹק שֶׁהָיָה חוֹלֶה וְהִיבְרִיא. וּמִיָד כְּשֶׁהַתִּינוֹק רָאוּי לִמּוֹל, אָסוּר לְעַכֵּב אֶת הַמִּצְוָה מֵאֵיזֶה טַעַם לְהַרְבּוֹת שִׂמְחָה וְכַדּוֹמֶה, אֶלָּא יָמוּל מִיָד כְּשֶׁהוּא רָאוּי (תשובת דב"ש סִימָן קצב) אַךְ לֹא בַשַׁבָּת וְלֹא בְיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רסו.

  5. סעיף ה׳

    אִשָּׁה שֶׁמֵּתוּ שְׁנֵי בָנֶיהָ מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁנִּרְאֶה כִּי הַמִּילָה הִכְחִישָה אֶת כֹּחָם, אֵין מָלִין אֶת הַשְׁלִישִׁי, עַד שֶׁיִגְדַּל וְיִתְחַזֵּק כֹּחוֹ. וְכֵן אִשָּׁה שֶׁמֵּת לָהּ יֶלֶד אֶחָד מֵחֲמַת מִילָה וְגַם לַאֲחוֹתָה אֵרַע כֵּן, אֲזַי גַּם שְׁאָר הָאֲחָיוֹת לֹא יָמוּלוּ בְנֵיהֶן, עַד שֶׁיִגְדְּלוּ וְיִתְחַזָּקוּ.

  6. סעיף ו׳

    תִּינוֹק שֶׁנוֹלַד בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת אוֹ קְצָת קֹדֶם, יַעֲשׂוּ שְׁאֵלַת חָכָם, מָתַי יִמּוֹל.

  7. סעיף ז׳

    תִּינוֹק שֶׁמֵּת קֹדֶם שֶׁנִּמּוֹל (בֵּין בְּתוֹךְ שְׁמוֹנָה יָמִים בֵּין אַחַר כָּךְ), מָלִין אוֹתוֹ אֵצֶל קִבְרוֹ לְהָסִיר חֶרְפָּתוֹ מִמֶּנוּ, שֶׁלֹּא יִקָּבֵר בְּעָרְלָתוֹ, כִּי חֶרְפָּה הִיא לוֹ. וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּילָה, אֲבָל קוֹרְאִין לוֹ שֵׁם, לְזֵכֶר שֶׁיְרַחֲמוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְיִחְיֶה בִּתְחִיַת הַמֵּתִים, וְתִהְיֶה בוֹ דֵעָה לְהַכִּיר אָבִיו וְאִמּוֹ. (וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן ר סָעִיף ח וְסָעִיף ט). אִם שָׁכְחוּ לְמוּלוֹ וּקְבָרוּהוּ בְּעָרְלָתוֹ, אִם נִזְכְּרוּ מִיָד, שֶׁעֲדַיִן אֵין לָחוּש שֶׁנִּתְנַוֵּל בַּקֶּבֶר, צְרִיכִין לִפְתֹּחַ אֶת הַקֶּבֶר וּלְמוּלוֹ. אֲבָל אִם לֹא נִזְכְּרו עַד אֵיזֶה יָמִים לְאַחַר מוֹתוֹ, אֵין לִפְתֹּחַ אֶת הקֶּבֶר (נוֹדַע בִּיהוּדָה תִּנְיָנָא סִימָן קסד).

  8. סעיף ח׳

    נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּיוֹם הַמִּילָה. שֶׁכָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ יִשְֹרָאֵל בְּשִׂמְחָה (כְּמוֹ מִצְוַת מִילָה), עֲדַיִן עוֹשִׂין בְּשִׂמְחָה. וּכְתִיב, שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶךָ וְגוֹ', וְדָרְשֵׁינָן, זוֹ מִילָה. וּמִי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה הֲגוּנָה וּמְקַמֵּץ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא בְּקַאפֶע וּמִינֵי מְתִיקָה וְכַדּוֹמֶה, לֹא יָפֶה עוֹשֶׂה. מִי שֶמַּזְמִינִין אוֹתוֹ לִסְעוּדַת בְּרִית מִילָה, וְיוֹדֵעַ שֶׁיֵשׁ שָׁם אֲנָשִּׁים מְהֻגָּנִים, מְחֻיָּב גַּם הוּא לָלֶכֶת. עוֹד נוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה בְּמִינֵי פֵרוֹת וּמַשְׁקִין בְּלֵיל שַׁבָּת שֶׁקֹּדֶם הַמִּילָה, וְגַם זוֹהִי סְעוּדַת מִצְוָה. עוֹד נוֹהֲגִין, שֶׁבַּלַּיְלָה שֶׁלִפְנֵי הַמִּילָה, מִתְקַבְּצִין בְּבֵית הַתִּינוֹק וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה וְעוֹשִֹין קְצָת סְעוּדָה, וְזוֹ אֵין לָהּ דִּין סְעוֹדַת מִּצְוָה, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִנְהָג בְּעָלְמָא.

להרחבה באתר – בלשון של ימינו

שאלות נפוצות

מה כתוב בקיצור שולחן ערוך סימן קס״ג?

סימן קס״ג בקיצור שולחן ערוך: הלכות מילה. יש בו 8 סעיפים, והוא פותח במילים ״מצות עשה על האב למול את בנו או״. הסימן מובא כאן במלואו, בניקוד.

האם אפשר לנהוג למעשה לפי מה שכתוב בקיצור שולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). הקיצור נכתב לפי מנהגי אשכנז בדורו של המחבר, ובכמה עניינים נוהגים היום אחרת, ובפרט בני עדות המזרח, הנוהגים כפסקי מרן השולחן ערוך.

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי

מקור הנוסח

  • קיצור שולחן ערוך: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Shulchan Arukh – Torat Emet 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)