קיצור שולחן ערוך · סימן קנ״ט

דיני לבישת הלבון וספירת הנקיים

קיצור שולחן ערוך לרבי שלמה גנצפריד, סימן קנ״ט · 10 סעיפים בניקוד

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   כָּל אִשָּׁה שֶׁרָאֲתָה דָם בִּימֵי טָהֳרָתָהּ, צְרִיכָה לִמְנוֹת חֲמִשָׁה יָמִים עִם יוֹם זֶה, דְּהַיְנוּ יוֹם הָרְאִיָה וְעוֹד אַרְבָּעָה יָמִים. וַאֲפִלּוּ רָאֲתָה בְּסוֹף הַיּוֹם לְאַחַר שֶׁהִתְפַּלְלוּ הַקָהָל וְגַם הִיא עַרְבִית, אוֹ קִבְּלוּ שַׁבָּת, אִם עֲדַיִן הוּא יוֹם, עוֹלֶה לָהּ יוֹם זֶה לְמִנְיָן. וּבַיוֹם הַחֲמִישִׁי לְעֵת עֶרֶב קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת תִּבְדֹּק אֶת עַצְמָּה הֵיטֵב וְתִרְחַץ לְכָל הַפָּחוֹת פָּנֶיהָ שֶׁלְּמַטָּה, וְתִּלְבַּשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה וּנְקִיָה, וְגַם שְׁאָר בְגָדֶיהָ יִהְיוּ נְקִיִים, וְזֶה נִקְרָא הֶפְסֵק טָהֳרָה. וּבַלַּיְלָה, תַּצִּיעַ עַל מִטָּתָהּ גַם כֵּן סָדִין לָבָן וְנָקִי, וְגַם הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת כֻּלָם יִהְיוּ נְקִיִים, וּמִיוֹם הַמָּחֳרָת מַתְחֶלֶת לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִים. וְאֵין חִלּוּק בֵין רְאִיָה מְרֻבָּה לִרְאִיָה מֻעֶטֶת, שֶׁאֲפִילּוּ לֹא רָאֲתָה אֶלָּא טִפָּה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּצְאָה רַק כֶּתֶם בִּימֵי טָהָרָתָהּ, לְעוֹלָם צְרִיכָה לְהַמְתִּין חֲמִשָּׁה יָמִים. וְכֵן אֲפִלוֹ רָאֲתָה דָם כָּל חֲמֵשֶׁת הַיָמִים. אֶלָּא שֶׁפָּסְקָּה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, מִיָד לְאַחַר שֶׁפָּסַק הַדָּם, יְכוֹלָה לְהפְסִיק בְּטָהֳרָה.

2. סעיף ב׳

   בִּשְׁעַת הַדְּחָק, כְּגוֹן שֶׁהִיא בַדֶּרֶךְ וְאֵין לָה מַיִם כְלָל אֲפִלוּ לִרְחוֹץ פָּנֶיהָ שֶׁלְמַטָּה, אֵינוֹ מְעַכֵּב, רַק שֶׁתְּקַנֵחַ אֶת עַצְמָהּ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר. וְאִם יְכוֹלָה לִרְחוֹץ בְּמֵי רַגְלַיִם, שַׁפִּיר דָּמֵי. וְאִם אֵין לָהּ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה, יְכוֹלָה לִלְּבּוֹשׁ גַּם כֻּתֹּנֶת יְשָׁנָה, רַק שֶׁתְּהֵא בְּדוּקָה, שֶׁאֵין עָלֶיהָ כִּתְמֵי דָם.

3. סעיף ג׳

   יֵשׁ אוֹמְרִים, דְּאִם הִתְפַּלְּלוּ הַקָּהָל עַרְבִית, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹד הַיוֹם גָּדוֹל, אֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה, שֶׁתִּמְנֶה מִיּוֹם הַמָּחֳרָת, מֵאַחַר שֶׁהַקָּהָל כְּבָר עָשׂוּ אוֹתוֹ, לָיְלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, דְמֻתֶּרֶת, וַאֲפִלּוּ עָשׂוּ הַקָּהָל שַׁבָּת. וְיֵשׁ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה. וּבְדִיעַבַד אֵין לְהַחְמִיר, וִיכוֹלָה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה כֹּל שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת אֲבָל אִם גַּם הִיא הִתְפַּלְּלָה עַרְבִית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהִדְלִיקָה נֵרוֹת לְשַׁבָּת אוֹ לְיוֹם טוֹב, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן הַיּוֹם גָּדוֹל. אֵינָהּ יְכוֹלָה עוֹד לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה. בַּקַּיִץ אֲשֶׁר בְּהַרְבֵּה קְהִלוֹת מִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְכַתְּחִלָּה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה קֹדֶם לָכֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, אֲזַי כְּשֶׁיַגִּיעַ סָמוּךְ לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת, יֵשׁ לָהּ לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ עוֹד הַפַּעַם, כִּי עִקַּר הֶפְסֵק טָהֳרָה הוּא בָּעֵת הַיוֹתֵר סְמוּכָה לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת וּבְדִיעֲבַד, אִם לֹא בָדְקָה אֶת עַצְמָה שֵׁנִית, אֵין לְהַקְפִּיד. וַאֲפִלּוּ לֹא בָּדְקָה אֶת עַצְמָהּ אֶלָּא שַׁחֲרִית וּמָצְאָה טְהוֹרָה, בְּדִיעֲבַד סַגִי בְּכָךְ.

4. סעיף ד׳

   לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ לְהַחְמִיר לְכַתְחִלָּה, שֶׁתְּהֵא בְּדִיקַת הֶפְסֵק טָהֳרָתָהּ בְּמוֹךְ דָּחוּק, וְשֶׁיְהֵא שָׁם כָּל בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, שֶׁבְּדִיקָה זוֹ מוֹצִיאָה מִידֵי כָּל סָפֵק.

5. סעיף ה׳

   יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים, שֶׁאִם זְמַן לְבִישַׁת לְבָנִים הוּא בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב, דוֹחִין עַד לְאַחַר כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין כָּל אִשָּׁה יוֹדַעַת לִזָּהֵר בְאִסּוּר רְחִיצָה וְאִסּוּר סְחִיטָה. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָקֵל, אִם רוֹחֶצֶת בְצוֹנֵן, יְכוֹלָה לִרְחוֹץ אֲפִלּוּ כָּל גוּפָהּ. אֲבָל בְּחַמִּין, צְרִיכָה לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִרְחוֹץ אֶלָּא בְאוֹתוֹ מָקוֹם ובֵין יְרֵכוֹתֶיהָ, וְדַוְקָא בְּחַמִּין שֶהוּחַמוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְעֶרֶב יוֹם טוֹב. גַּם צְרִיכָה לִזָּהֵר מֵאִסּוּר סְחִיטָה, שֶׁלֹּא תִרְחַץ בְּבֶגֶד, רַק בְּיָדֶיהָ. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא תִרְחַץ כְּלָל, רַק תְּקַנַּח אֶת עַצְמָהּ יָפֶה יָפֶה, (דַּהֲוֵי שְׁעַת הַדְּחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בִּסָעִיף ב, דְּהָא אֲסוּרָה בִּרְחִיצָה) וְתִלְבַּשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה. וּבְתִשְׁעָה בְאָב וְכֵן בְּשִׁבְעַת יְמֵי אֶבְלָהּ, גַּם כֵּן לֹא תִרְחַץ, רַק תְקַנֵּחַ. וְגַם כֻּתֹּנֶת לְבָנָה לֹא תִלְבַּשׁ, רַק כֻּתֹּנֶת יְשָּׁנָה, שֶׁהִיא בְדוּקָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ כִּתְמֵי דָם (עַיֵן אֵלִיָהוּ רַבָּא שִימָן תקנא סָעִיף קָטָן ב). אֲבָל לְאַחַר שִׁבְעָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרָה בִּרְחִיצָה כָּל שְׁלֹשִׁים, מִכָּל מָקוֹם יְכוֹלָה לִרְחוֹץ קְצָת לְצֹרֶךְ לְבִישַׁת לְבָנִים, וְתוּכַל לִלְבּוֹשׁ כֻּתֹּנֶת לְבָנָה.

6. סעיף ו׳

   בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסְּפִירָה, צְרִיכָה לְכַתְּחִלָּה לִבְדֹּק אֶת עַצְמָהּ שְׁתֵּי פְעָמִים בְּכָל יוֹם, אַחַת שַׁחֲרִית וְאַחַת סָמוּךְ לְבֵין הַשְׁמָשׁוֹת. וּבְדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ לֹא בָדְקָה רַק פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּפַעַם אַחַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, יֵשׁ לְהָקֵל. וְדַוְקָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. אֲבָל אִם בָּדְקָה בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי, אֵין לָה אֶלָּא יוֹם שְׁמִינִי בִּלְבָד, וּצְרִיכָה לְהוֹסִיף עוֹד שִׁשָּׁה יָמִים.

7. סעיף ז׳

   כָּל בְּדִיקוֹת אֵלּוּ, בֵּין בְּהֶפְסֵק טָהֳרָה בֵּין בְּשִׁבְעַת יְמֵי נְקִיִים, צְרִיכִין לִהְיוֹת בְּבֶגֶד פִּשָׁתָּן לָבָן אוֹ בְּצֶמֶר גֶפֶן אוֹ בְצֶמֶר לָבָן, נָקִי וָרַךְ, וְתַכְנִסֶנּוּ בְּעֹמֶק לְחוֹרִים וְלִסְדָקִים עַד מְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ, וְתִרְאֶה אִם אֵין בּוֹ אֵיזֶה מַרְאֶה אַדְמוּמִית. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהּ לְהַכְנִיס כָּל כָּךְ בְּעֹמֶק, תִּבְדֹּק עַל כָּל פָּנִים כְּפִי כֹחָהּ הָאֶפְשָׁרִי. וְטוֹב שֶׁלְּכָל הַפָּחוֹת. בְּדִיקָה אַחַת תִּהְיֶה עַד מְקוֹם שֶהַשַּׁמָּשׁ דָּשׁ. (וְצָרִיךְ כָּל אִישׁ לְלַמֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ דִּין הַבְּדִיקוֹת, כִּי הַרְבֵּה אֵינָן יוֹדְעוֹת). וּבְתוּלוֹת שֶׁבּוֹדְקוֹת קֹדֶם הַנִּשׂוּאִין, יִבְדְּקוּ גַם כֵּן כְּפִי כֹחָן הָאֶפְשָׁרִי.

8. סעיף ח׳

   הַבְּדִיקוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת לְאוֹר הַיוֹם, וְלֹא לְאוֹר הַנֵר. וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בְדִיעֲבַד אִם לֹא הָיְתָה לְכָל הַפָּחוֹת בְּדִיקָה אַחַת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבְדִיקָה אַחַת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לְאוֹר הַיּוֹם.

9. סעיף ט׳

   אִם מָצְאָה כֶּתֶם בִּימֵי סְפִירַת הַנְּקִיִים, אוֹ אֲפִלּוּ רָאֲתָה דָם מַמָּשׁ, יְכוֹלָה לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה וְלִלְבּוֹשׁ לְבָנִים גַּם בְּיוֹם זֶה, כֹּל שֶׁפָּסְקָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת, וּמִיּוֹם הַמָּחֳרָת תִּסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִם מֵחָדָשׁ.

10. סעיף י׳

    וְכֵן כַּלָּה שֶרָאֲתָה דָם קֹדֶם הַנִּשׂוּאִין, וְאִם תַּמְתִּין חֲמִשָּׁה יָמִים, יִהְיֶה יוֹם הַנִּשֹוּאִין קֹדֶם זְמַן טְבִילָתָהּ וְקָֹשֶה לָהֶם לִדְחוֹת הַנִּשׂוּאִין, אֲזַי תּוּכַל לְהַפְסִיק בְּטָהֳרָה מִיָד בְּיוֹם שֶׁפָּסְקָה קֹדֶם בֵּין הַשְׁמָשׁוֹת וְלִסְפֹּר מִמָּחֳרָת שִׁבְעָה נְקִיִים, כְּדֵי שֶתּוּכַל לִטְבֹּל קֹדֶם הַחֻפָּה. וְזֶה עָדִיף טְפֵי מִלַּעֲשֹוֹת הַחֻפָּה בְּעוֹדָה נִדָּה.

עוד: ספרי הלכה · שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך יומי