מה מברכים על מצה מטוגנת?

למה זו הברכה

מצה שנשרתה וטוגנה בביצה: לפי מנהג רבים מהספרדים, שמברכים על מצה בשאר ימות השנה מזונות, גם עליה מברכים מזונות כשאינם קובעים עליה סעודה.

בורא מיני מזונות נאמרת על מאכלים משביעים מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון) שאין להם דין לחם, וגם על אורז. גם מצה מטוגנת בכלל זה.

ברכת מזונות על מצה מטוגנת פוטרת גם מאכלי מזונות אחרים שהיו לפניכם או שהתכוונתם אליהם. מאכל מזונות חשוב שלא חשבתם עליו בשעת הברכה – יש שכתבו שצריך לברך עליו שוב, ולכן טוב לכוון מראש. הקפה שלצד המאפה אינו טפל לו וצריך ברכת שהכל.

מחלוקת ומנהגים

לפי מנהג אשכנז מברכים על מצה תמיד המוציא, וכך גם על מצה מטוגנת כשהחתיכות בשיעור כזית. בחתיכות קטנות שנשרו וטוגנו יש דעות שונות. בפסח עצמו מברכים על מצה המוציא. יש לשאול רב לפי מנהגכם.

הברכה האחרונה

אחרי מצה מטוגנת מברכים "על המחיה ועל הכלכלה" – ברכה מעין שלוש, שהיא קיצור של ברכת המזון – אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). אם אכלו פחות מכך, אין ברכה אחרונה.

בתוך סעודה ובדרך כלל

לפני אכילת לחם נוטלים ידיים, ובסוף הסעודה מברכים ברכת המזון. ברכת המוציא פוטרת את כל מה שנאכל כחלק מהארוחה – תבשילים, סלטים, בשר ושתייה.