מה מברכים על חמין?

למה זו הברכה

חמין נאכל בדרך כלל בסעודת שבת אחרי ברכת המוציא, ואז אינו צריך ברכה כלל.

שהכל נהיה בדברו היא הברכה הכללית: היא נאמרת על מאכלים ומשקאות שאינם גדלים מן הארץ (בשר, דגים, חלב, ביצים, מים), על פטריות, ועל מאכלים שעברו שינוי גמור עד שאין הצמח ניכר בהם. גם חמין בכלל זה.

ברכת שהכל על חמין פוטרת גם מאכלים ומשקאות אחרים שברכתם שהכל, אם היו לפניכם בשעת הברכה או שהתכוונתם לאכול אותם. אבל מאכל שברכתו מיוחדת (העץ, האדמה או מזונות) צריך ברכה משלו.

מחלוקת ומנהגים

כשאוכלים חמין לבד, בלי לחם, הברכה תלויה במרכיבים: אם יש בו גריסים או חיטה שנותנים גוף – מזונות; אם עיקרו תפוחי אדמה ושעועית – האדמה; ואם עיקרו בשר – שהכל. יש שמברכים על כל מרכיב בנפרד. יש לשאול רב לפי מנהגכם.

הברכה האחרונה

אחרי חמין מברכים בורא נפשות רבות, אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). מי שאכל פחות מכך אינו מברך ברכה אחרונה.

בתוך סעודה ובדרך כלל

במנה שיש בה כמה מרכיבים מברכים על העיקר, והטפל נפטר בברכתו. מין דגן שבא לתת גוף למאכל נחשב תמיד עיקר, ומעט קמח או פירורים שבאים רק לדבק – טפלים.