Havdalá הבדלה
Se dice el sábado por la noche al terminar Shabat (al salir las estrellas), sobre una copa de vino, con especias y una vela de varias mechas.
Qué significa
La Havdalá («separación») marca el final de Shabat: versículos de esperanza, las bendiciones sobre el vino, las especias aromáticas y la luz del fuego, y una bendición que alaba a Dios que separa lo sagrado de lo profano.
Resumen (explicación propia, no es una traducción)
Notas
- Hasta la Havdalá no se come ni se realizan trabajos prohibidos en Shabat.
Texto hebreo
רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם, וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן: אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי: לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר: וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל וַיהֹוָה עִמּוֹ: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהֹוָה: כֵּן נִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהֹוָה עָלַיִךְ זָרַח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהֹוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה:
יקח הכוס בידו ויאמר:
כּוֹס ישׁוּעוֹת אֶשָּׂא, וּבְשֵׁם יְהֹוָה אֶקְרָא:
אָנָּא יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה נָּא שתי פעמים:
אָנָּא יְהֹוָה הַצְלִיחָה נָא שתי פעמים:
הַצְלִיחֵנוּ, הַצְלַח דּרָכֵינוּ, הַצְלַח לִמּוּדֵינוּ, וּשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, כְּדִכְתִיב יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: לַיּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה, וְשָׂשֹׂן וִיקָר: וּכְתִיב וַיְהִי דָוִד לְכָל דְּרָכָיו מַשְׂכִּיל, וַיהֹוָה עִמּוֹ: כֵּן יִהְיֶה עִמָּנוּ תָמִיד:
סַבְרֵי מָרָנָן. ועונים: לחַיִּים.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן:
במוצאי יו"ט שאינו מוצ"ש אֵין מברכים על הבשמים ועל הנר
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא עֲצֵי (עִשְׂבֵּי) (מִינֵי) בְשָׂמִים:
יכופף ראשי אצבעותיו הימניים אל תוך כפו כשהאגודל מכוסה תחתיהן, ויהיו כפופים לפני הנר כנגד פניו, ויסתכל בצפורניו בלבד ולא בתוך פני האצבעות ויברך (שער הכוונות)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל:
שותה רביעית ומברך "על הגפן". ואם שתה פחות מרביעית אינו מברך
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עַל הַגֶּפֶן וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה, וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה, טוֹבָה וּרְחָבָה, שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ, לֶאֱכוֹל מִפִּרְיָהּ, וְלִשְׂבֹּעַ מִטּוּבָהּ. רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל מִזְבָּחָךְ, וְעַל הֵיכָלָךְ, וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ, וְשַׂמּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ, וּנְבָרְכָךְ עָלֶיהָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה.
בראש־חודש וְזָכְרֵנוּ לְטוֹבָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.
חוה"מ פסח וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה
חוה"מ סוכות וְשַׂמְּחֵנוּ בְּיוֹם חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם מִקְרָא קוֹדֶשׁ הַזֶּה
כִּי אַתָּה טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל, ונוֹדֶה לךָ [יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ] עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן של ארץ ישראל: גַפְנָהּ בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה , עַל הָאָרֶץ וְעַל פְּרִי הַגֶּפֶן: של ארץ ישראל: גַפְנָהּ:
Transliteración (pronunciación sefaradí)
Generada automáticamente a partir del hebreo vocalizado (pronunciación sefaradí / israelí moderna) y escrita con letras latinas según la convención inglesa (ch = j española, sh = sh); es una ayuda para la lectura y puede diferir ligeramente de la pronunciación de tu comunidad.
Rishon letziyon hine hinam, velirushalayim mevaser eten. Al tismechi oyavti li ki nafalti kamti, ki eshev bachoshech Adonai or li. Layhudim hayta ora vesimcha, vesason vikar. Vayhi david lechol derachav maskil vaAdonai imo. Venoach matza chen be'einei Adonai. Ken nimtza chen vesechel tov be'einei elohim ve'adam.
Kumi ori ki va orech, uchevod Adonai alayich zarach. Ki hine hachoshech yechase eretz va'arafel le'umim, ve'alayich yizrach Adonai uchevodo alayich yera'e.
Kos yshuot esa, uveshem Adonai ekra.
Ana Adonai hoshi'a na.
Ana Adonai hatzlicha na.
Hatzlichenu, hatzlach dracheinu, hatzlach limudeinu, ushelach beracha revacha vehatzlacha bechol ma'ase yadeinu, kedichtiv yisa veracha me'et Adonai utzedaka me'elohei yisho. Layhudim hayta ora vesimcha, vesason vikar. Uchetiv vayhi david lechol derachav maskil, vaAdonai imo. Ken yihye imanu tamid.
Savrei maranan. Lchayim.
Baruch ata Adonai, eloheinu melech haolam, bore peri hagefen.
Baruch ata Adonai, eloheinu melech haolam, bore atzei vesamim.
Baruch ata Adonai, eloheinu melech haolam, bore meorei ha'esh.
Baruch ata Adonai, eloheinu melech haolam, hamavdil bein kodesh lechol uvein or lechoshech uvein yisra'el la'amim uvein yom hashevi'i lesheshet yemei hama'ase. Baruch ata Adonai, hamavdil bein kodesh lechol.
Baruch ata Adonai, eloheinu melech haolam al hagefen ve'al peri hagefen ve'al tenuvat hasade, ve'al eretz chemda, tova urechava, sheratzita vehinchalta la'avoteinu, le'echol mipiryah, velisboa mituvah. Rachem Adonai eloheinu aleinu, ve'al yisra'el amach, ve'al yerushalayim irach, ve'al har tziyon mishkan kevodach, ve'al mizbachach, ve'al heichalach, uvene yerushalayim ir hakodesh, bimhera beyameinu, veha'alenu letochah, vesamchenu bevinyanah, unevarchach aleah bikdusha uvetahora.
Ki ata tov umetiv lakol, vnode lcha al ha'aretz ve'al peri hagefen baruch ata Adonai, al ha'aretz ve'al peri hagefen.
Traducción al español
No disponemos de una traducción al español con licencia libre de este texto, por eso no publicamos ninguna. El resumen de arriba es nuestra propia explicación de su significado, no una traducción.
Preguntas frecuentes
- ¿Por qué se huelen especias?
- Para consolar el alma, que se entristece cuando termina el Shabat.
- ¿Por qué una vela de varias mechas?
- La bendición habla de «las luces del fuego», en plural.
Fuentes y licencias
- Texto hebreo: סידור עדות המזרח, מהדורת תורת אמת (Torat Emet 357), כפי שהועלה לספריא (Sefaria) – נחלת הכלל (Public Domain).
- Transliteración: generada automáticamente por este sitio.
- Introducción, notas, resumen y preguntas frecuentes: texto original de este sitio.
Esta oración en nuestro sitio en hebreo · Todas las oraciones
Solo para estudio e información general. Las costumbres varían entre comunidades; para preguntas de halajá consulta a tu rabino.